שאלה: כיצד יש לקבוע את המזוזה? לאורך כשהיא ישרה, או כשהיא נוטה באלכסון?
תשובה: בגמרא במסכת מנחות, אמר רב יהודה אמר רב, עשאה כמין נגר, פסולה. ופירש רש"י, שהנגרים רגילים היו לתחוב פיסות עץ בקיר לרוחב הקיר. ולכן פירוש דברי הגמרא, שמי שקבע את המזוזה כשהיא שוכבת במאוזן, לא יצא ידי חובתו. וכדברי רש"י פסק רבינו הרמב"ם, וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן רפט), שיש לקבוע את המזוזה כשהיא עומדת זקופה, אורכה לאורך מזוזת הפתח, (משקוף שמשני צידי הפתח, נקרא מזוזה בלשון הפוסקים), וכדרך שאנו מניחים את ספרי התורה בארון הקודש כשהם עומדים.
ורבינו תם, נחלק על פירוש רש"י, וכתב שאדרבה, דרך בזיון היא לקבוע את המזוזה כשהיא עומדת, ועל כן לדבריו ראוי יותר לקבוע את המזוזה כשהיא שוכבת, כלומר, מונחת לרוחבה, אבל אם קבעה כשהיא עומדת, לא יצא ידי חובתו.
והתוספות כתבו, שבין לפירוש רש"י ובין לפירוש רבינו תם, אם קובע את המזוזה כשהיא באלכסון, יצא ידי חובתו. וכן כתב הרמ"א בהגהת השלחן ערוך, שמנהג האשכנזים לקבוע את המזוזה כשהיא באלכסון, שאז לכל הדעות יצא ידי חובתו.
אולם מעיקר הדין, כתב הגר"א, שאף למנהג האשכנזים העיקר להלכה כשיטת רש"י, כי על כל קושיות רבינו תם על דברי רש"י יש מה להשיב, וכדברי רש"י פסק גם הרמב"ם ומרן השלחן ערוך. ועל כן במקום שאין אפשרות לקבוע את המזוזה באלכסון, כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שאף למנהג האשכנזים יש לקבוע את המזוזה כשהיא עומדת, וכמנהג הספרדים. אולם אם קבעה כשהיא מונחת שוכבת לרחבה, לא יצא ידי חובתו אף למנהג האשכנזים.
ולסיכום: את המזוזה יש לקבוע כשהיא עומדת ישר במאונך, כדעת רש"י, ואם קבע אותה כשהיא שוכבת, לא יצא ידי חובתו. ומנהג האשכנזים לכתחילה לקבוע את המזוזה כשהיא מונחת באלכסון, ומכל מקום אף למנהגם אם אין אפשרות לקבוע את המזוזה באלכסון, וכגון שהפתח צר מאד, הרי שיש לקבוע את המזוזה ישרה כדעת רש"י.
