הלכה ליום שני ד' כסלו תשפ"ב 8 בנובמבר 2021

מצות הקידוש בבוקרו של יום השבת

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר מצות הקידוש בליל שבת. ועתה נבאר מקצת מעניני מצות הקידוש בבוקר יום השבת.

בגמרא במסכת פסחים (קו.) תנו רבנן, "זכור את יום השבת לקדשו", זוכרהו על היין בכניסתו. כלומר, בליל שבת. ביום מנין? כלומר, מנין לנו שיש לקדש על היין גם בבוקר יום השבת? שנאמר, את "יום" השבת. ומכאן שיש לקדש על היין גם בכניסת השבת, דהיינו בליל שבת, וגם בבוקר יום השבת. ומכל מקום בבוקר יום השבת אין אנו מברכים את ברכת "מקדש השבת", אלא ברכת בורא פרי הגפן בלבד. וכמו שאמרו בגמרא שם. וקידוש זה של שחרית נקרא "קידושא רבא", כלומר ה"קידוש הגדול".

והנה דעת רוב רבותינו הראשונים, כי מצות הקידוש בבוקר השבת אינה מן התורה, אלא מתקנת חכמים בלבד. ומה שאמרו בגמרא שיש ללמוד כן ממה שנאמר "יום השבת", אין זו דרשה גמורה שנוציא ממנה דין, אלא "אסמכתא בעלמא", כלומר, תקנת חכמים שיש לה שורש וסמך בלשון התורה. אבל אין זו מצוה מן התורה ממש. ומכל מקום דעת המהר"ם מרוטנבורג שמצות קידוש ביום השבת היא מצוה מן התורה, וכדין הקידוש בליל שבת, ולכן, אף על פי שהיה המהר"ם מתענה (צם) בראש השנה, מכל מקום היה מקדש על היין, מפני שסבר כי חיובו הוא מן התורה. אבל להלכה דעת רוב הפוסקים כי מצות קידוש ביום השבת אינה אלא מדרבנן, דהיינו מתקנת חכמים.

כתב הרמב"ם, שאסור לו לאדם לטעום כלום לפני שיקדש בשבת בבוקר. כלומר, אדם החוזר מבית הכנסת לאחר תפילת שחרית ומוסף של שבת, אסור לו לשתות או לאכול איזה דבר, עד שיקדש על היין. ומכל מקום לפני שהתפלל בבוקר, מותר לו לאדם לשתות תה או קפה כדרכו בכל יום תמיד, מפני שלפני התפילה עדיין לא הגיע זמן החיוב בקידוש.

ואף על פי שיש מרבותינו הראשונים שחלקו על דברי הרמב"ם בדין זה, וכתבו שאין איסור לאכול לפני הקידוש אלא בקידוש של הלילה דוקא, אבל בקידוש של הבוקר אין איסור בדבר, וכן דעת הראב"ד, מכל מקום להלכה אנו נוקטים כדעת הרמב"ם, שכן דעת מרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו, שאסור לטעום שום דבר לפני הקידוש. ורק לאחר שיקדש על היין יוכל לטעום עוגות או עוגיות, ולשתות מה שירצה, או ליטול ידיו ולברך על הפת ולסעוד את לבו בסעודת השבת.

ולסיכום: חייב אדם לקדש על היין בבוקרו של יום השבת. וחיוב זה הוא מתקנת חז"ל ואינו מן התורה. ומשעה שנתחייב האדם בקידוש, כלומר לאחר תפילת שחרית ומוסף, אסור לו לטעום שום דבר, עד שיקדש על היין. אבל לפני התפילה, רשאי לשתות קפה או תה כדרכו ביום חול.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם גם נשים חייבות בקידוש של שבת? כ' חשון תשע"ז / 21 בנובמבר 2016

גם הנשים חייבות בקידוש של שבת, כשם שהן חייבות בכל מצוות השבת.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה