הלכה ליום חמישי ח' חשון תשפ"ו 30 באוקטובר 2025

דין המסופק אם שאל טל ומטר בתפילתו

בהלכות הקודמות, ביארנו את דין שאלת (בקשת) טל ומטר בברכת השנים, (שהתחלנו בהזכרתה בתפלת ערבית האחרונה, אתמול בערב), והזכרנו שמי שסיים את תפילתו ונזכר שלא שאל טל ומטר, עליו לחזור ולהתפלל שנית, שהרי זה כמי שהחסיר ברכה אחת מתפילתו, שדינו הוא כמי שלא התפלל כלל. ועתה נבאר מהו דין מי שסיים את תפילתו, וכעת עלה ספק בלבו אם הזכיר בתפילתו שאלת טל ומטר אם לאו.

דברי רבותינו בענין רגילות הלשון
מדברי רבותינו בתלמוד ירושלמי (בתחילת מסכת תענית) למדנו, שכל מי שהוא מסופק אם ביקש גשמים בתפילתו, הדין הוא שעד שלשים יום הרי הוא בחזקת שלא התפלל כפי שצריך, ועליו לחזור ולהתפלל שנית. וביאור הדברים, שעד שלושים יום מתאריך השינוי בתפילה, (כלומר, מתאריך ז' בחשוון, במשך שלושים יום), חזקה על האדם שלשונו המשיכה בתפילה כפי שהיא מורגלת, ומכיון שהיא רגילה שלא לבקש על הגשמים, לכן במקום ספק, יש לנו לתלות יותר שלא הזכיר בתפילה את בקשת הגשמים, ולפיכך עליו לחזור ולהתפלל שנית. וכן פסקו הפוסקים ומרן השלחן ערוך (סימן קיד).

והנה עיקר דין זה שהבאנו בשם הירושלמי, נזכר לענין הזכרת "משיב הרוח" בברכת אתה גיבור, ולא לענין שאלת גשמים ברכת השנים. אולם מכיון שאין חילוק בדבר, כתבו האחרונים שהוא הדין אף לגבי שאלת גשמים בברכת השנים.

האם הדבר תלוי ב"שלושים יום" או ב"תשעים פעם"?
ומכל מקום נחלקו רבותינו האחרונים בעיקר דין זה, אם הכוונה היא שלאחר שלושים יום הלשון מתרגלת לשינוי שחל בתפילה, או שהכוונה בזה היא, שלאחר תשעים תפילות (שהרי יש לנו שלוש תפילות בכל יום) מתרגלת הלשון לשינוי בתפילה.

ויש לדבר זה משמעות רחבה למעשה, שהרי ברכת השנים אינה נזכרת בתפילה תשעים פעם בשלושים יום, שהרי בשבתות אין אנו מבקשים כלל על הגשמים. ואם כן יש לדון מה יעשה אדם המסופק אם ביקש בתפילה על הגשמים, ועברו שלושים יום מתאריך השינוי בתפילה, אך עוד לא עברו תשעים תפילות עם שינוי זה. האם יחזור להתפלל, או לא? וכמו כן יש לדון במקום שעברו שלושים יום מתאריך השינוי בתפילה, אך אותו אדם החסיר מאיזו סיבה כמה תפילות בתוך השלושים יום. האם יחזור מספק שכן לא התפלל תשעים פעם את אותה התפילה, או שלא יחזור הואיל ועברו שלושים יום?

ולמעשה, מכיון שהדבר שנוי במחלוקת הפוסקים, הנכון הוא שאם אירע שהסתפק אדם אם הזכיר בתפילתו שאלת טל ומטר, והיה זה בימים הסמוכים לשלשים יום אחר ז' חשוון, כשעדיין לא עברו תשעים תפילות עם שאלת טל ומטר, טוב שיחזור להתפלל שנית, אך יעשה "תנאי נדבה" לפני שיתחיל בתפילה. דהיינו שיאמר "הריני חוזר ומתפלל שנית אם אני חייב לחזור, ואם איני חייב לחזור ולהתפלל, הרי תפילה זו תהיה תפילת נדבה". ובזה הוא יוצא מכל ספק. כן העלה להלכה בספר הלכה ברורה (סימן קיד סעיף יד).

ולסיכום: המסופק אם שאל בתפילתו טל ומטר, אם היה זה תוך שלושים יום מתאריך השינוי בתפילה, יחזור ויתפלל, שמן הסתם לא שאל טל ומטר. ואם היה זה אחר שעברו יותר משלושים יום, וכבר עברו עליו תשעים תפילות עם הזכרת טל ומטר, אינו חוזר, שמן הסתם הורגלה לשונו לשינוי שחל בתפילה. ואם היה זה אחר שלושים יום, אבל לא עברו עדיין תשעים תפילות עם שאלת גשמים, אז הדין הוא שיחזור להתפלל על תנאי נדבה, וכמבואר.

שאלות ותשובות על ההלכה

זה עוזר להגיד מאה פעמים רופא חולי עמו ישראל ברך עלינו? י"א חשון תשפ"ד / 26 באוקטובר 2023

זה עוזר לומר תשעים פעם רופא חולי עמו ישראל ברך עלינו.

שלום הרב,
אם אדם יאמר 90 פעמים רופא חולי עמו ישראל.. ברך עלינו, יועיל תשעים פעמים או לא? (מהר"מ מרוטנבורג לגבי משיב הרוח ומוריד הטל). ט' חשון תשפ"ג / 3 בנובמבר 2022

יועיל בהחלט. תבורך,

אדם שגר בישראל והתחיל לומר ותן טל ומטר ונסע לחו"ל, לפני שמתחילים שם לשאול טל ומטר, האם עליו להמשיך לשאול כמו שעשה בארץ, או להפסיק עד שיחזור לישראל, או עד שיתחילו לשאול בחו"ל? ט' חשון תשע"ג / 25 באוקטובר 2012

מי שגר בארץ ישראל, והחל לשאול גשמים, ואחר כך נסע לארצות הברית, ושם עדיין לא שואלים גשמים, עליו להמשיך כמנהגו בארץ ישראל ולשאול שם גשמים.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה