הלכה ליום ראשון ג' סיון תשפ"ד 9 ביוני 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

נסים חי בן אסתר ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

בני ארץ ישראל וחוץ לארץ

ביארנו, שבני חוץ לארץ, צריכים לנהוג קדושת יום טוב בשני ימים של חג השבועות.

ישראלי שיצא לחו"ל
היוצא לחוץ לארץ ודעתו לשהות שם חודש או חודשיים, דינו כבן ארץ ישראל השוהה בחוץ לארץ, שדינו הוא כמו שביארנו.

שלוחי המוסדות, כגון שליחי הסוכנות היהודית וכיוצא בזה, הנמצאים בחוץ לארץ עם אנשי ביתם באופן זמני, ובדעתם לחזור בתום תקופת שליחותם לארץ ישראל, והדבר ידוע מראש שתקופת שליחותם נמשכת שנה או יותר, כל זמן שהם נמצאים בחוץ לארץ, עליהם להתנהג לגמרי כבני חוץ לארץ לענין קדושת יום טוב שני של גלויות, בין להקל ובין להחמיר, בין בסתר בין בגלוי. ועל כן עליהם להתפלל עם תושבי חוץ לארץ תפילת יום טוב, וכן אסורים הם להניח תפילין ביום טוב שני, אף שהוא יום חול לבני ארץ ישראל. וכן עושים סדר ליל שני של פסח כבני חוץ לארץ, ובכל הדינים דינם שוה לדין בני חוץ לארץ.

בן חו"ל שעלה לארץ
בן חוץ לארץ שעלה לארץ ישראל והוא מסופק אם יצליח להשתקע בארץ ולמצוא פרנסה, שאם יצליח, הרי שישאר בארץ ישראל, ואם לאו, אזי יחזור לחוץ לארץ, חייב לעשות שני ימים טובים כמנהג בני חוץ לארץ, מפני שעדיין לא עקר דעתו מהתיישבות חוץ לארץ, ולכן דינו כבן חוץ לארץ השוהה בארץ ישראל.

בחורים ובנות רווקים
בחור רווק העולה לארץ ישראל, והוא עצמאי, כלומר שאינו תלוי בדעת הוריו, יש לו לעשות רק יום טוב אחד, וכדין בני ארץ ישראל מפני שיש לקוות שימצא אשה בארץ ישראל, ויקבע דירתו כאן. אבל אם אומר שהוא תלוי בדעת הוריו, ורצונם שיחזור לחוץ לארץ, יעשה שני ימים טובים.

ומכל מקום, אם הוא יודע בעצמו, שאם תבוא לפניו אפשרות טובה לישא כאן אשה, וגם מבחינה כלכלית הוא יודע שיוכל להשאר בארץ, ויודע גם שבאופן שתבא לו הצעה כזו הרי שהוא יסרב לבקשת הוריו לרדת לחוץ לארץ בחזרה, שהרי הוא אינו מחוייב על פי ההלכה להענות לבקשת הוריו בדבר כזה, עליו לנהוג כבן ארץ ישראל, ואינו צריך לנהוג יום טוב שני של גלויות.

בן חו"ל שיש לו דירה בארץ
בן חוץ לארץ שיש לו דירה קבועה בארץ ישראל, ונוהג לשהות תמיד בכל שלושת הרגלים בדירתו שבארץ, אינו צריך לנהוג יום טוב שני של גלויות. ואף על פי שברוב ימות השנה הוא נמצא בדירתו שבחוץ לארץ, מכל מקום, הואיל והוא נמצא תמיד במועדים בארץ ישראל, דינו כבן ארץ ישראל לענין המועדים.

אולם כל זה דוקא כאשר הוא נמצא תמיד בארץ בכל שלושת הרגלים, אבל אם אינו נמצא כאן אלא בשני רגלים, פסק מרן רבינו זצ"ל שאי אפשר להקל בדבר, ועליו לנהוג יום טוב שני של גלויות.

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה