הלכה ליום שלישי ג' תמוז תשפ"ד 9 ביולי 2024

חשש מעין הרע

אתמול למדנו, שאין להעלות לתורה שני אחים, או אב ובנו, בזה אחר זה, מפני חשש עין הרע. שכך גם פסק בספר משנה ברורה, וכן היא מסקנת הפוסקים.

מהות הנזק
כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בספרו ענף עץ אבות: "עין הרע", אינו רק על ידי שונאים בעלי עין רעה, אלא גם על ידי אוהבים, ואפילו על ידי תלמידי חכמים!

צא ולמד ממה שאמרו במסכת ברכות (דף נח:): רב פפא ורק הונא בנו של רבי יהושע, היו מהלכים בדרך, ופגשו את רבי חנינא בן רב איקא, אמרו לו, בראותינו אותך, עלינו לברך שתי ברכות, ברכת "שהחיינו", וברכת "שחלק מחכמתו ליראיו", (מרוב שמחתם בראותם אותו בירכו שהחיינו, ומחמת גדולתו בתורה שהיה מגדולי הדור, בירכו עליו שחלק מחכמתו ליראיו).

אמר להם, אף אני אברך עליכם שתי ברכות אלו! ונוסף עליהן, אברך גם את ברכת "ברוך חכם הרזים", מפני שאתם חשובים בעיני כנגד ששים רבוא מישראל, (ברכת חכם הרזים היה מברך מי שרואה יותר מששים ריבוא מישראל בבת אחת). אמרו לו, כל כך אתה חכם ונבון! ונתנו בו עין (הרע) ונפטר.

והדבר ברור שלגדולי ישראל, רב פפא ורב הונא ברבי יהושע, לא היתה חלילה איזו מדה רעה של צרות עין כלפי רבי חנינא בר רב איקא, אלא שמחמת ההתפעלות העצומה שהיתה להם כלפיו, מרוב גדולתו בתורה וחכמתו, אף על פי שבודאי שמחו בגדולתו בטוב עין שהיה להם, מכל מקום גרמו לו שנפטר. נמצינו למדים אם כן, שדרך הפעולה של העין הרע היא מחמת ההתפעלות שאנשים גורמים כשרואים דבר מה מפתיע אצל זולתם, שאז יכולים לגרום לו עין הרע ולהזיק לו.

יצירת דבר שמעורר התפעלות רבה
וכן אמרו במסכת בבא בתרא (דף יד.): אין עושין לכתחילה ספר תורה שאורכו יותר על היקפו, (שצריך לחשב הכתב שבספר תורה לכתחילה לפי עובי הקלפים, שכשיגמור לכתוב את ספר התורה יהיה היקף הספר כשהוא גלול כמדת אורכו לגובהו), ודבר זה הוא קשה מאוד לעשותו.

רב הונא כתב שבעים ספרי תורה ולא נזדמן לו אפילו אחד שיהיה מדת היקפו כמדת אורכו. רב אחא בר יעקב כתב ספר תורה אחד על עורו של עגל, ונזדמן לו שהיה אורכו כהיקפו, נתנו בו חכמים עיניהם ונפטר.

ומבואר גם כן, שכל דבר מפתיע, יכול לגרום לעין הרע לשלוט בו. וכן הזכרנו אתמול, מה שאמרו במסכת בבא מציעא (דף קז.), אסור לו לאדם שיעמוד על שדה חבירו בשעה שעומדת בקמותיה (בשעת השיא של צמיחת הגידולים) שלא יזיקנו בעין הרע. וכן אמר רב יהודה לרבין, רבין אחי! לא תקנה שדה סמוכה לעיר, שכל בני העיר מסתכלים בה, ויפגעו בתבואתה בעין הרע! (ויש מבארים שמחמת ההתפעלות של אנשים בעולם הזה, גורמים כביכול להתעוררות הדין מן השמים, אם באמת כל כך גדולה הטובה שיש לאותו אדם, האם באמת הוא ראוי לה, ומחמת כן עלול הדבר להזיק לו. ויש דוחים טעם זה).

ובהמשך נביא בעזרת ה' דרך נכונה מאד להנצל מעין הרע.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה