אף על פי שבכל ימות השנה, רבים נוהגים להקל בשמיעת כלי נגינה, ושירות ותשבחות להשם יתברך, דרך הרדיו, או טייפ וכדומה, מכל מקום בימי בין המצרים יש להמנע מלשמוע כלי נגינה אפילו דרך הרדיו וכדומה.
ובגמרא במסכת גיטין (דף ז,) נאמר, ששלחו לאחד מחכמי ישראל, מר עוקבא שמו, מנין שהזמרה נאסרה לנו? (אפילו בכל ימות השנה), שלח להם, שנאמר בהושע פרק ט', אל תשמח ישראל אל גיל כעמים, ומסבירה הגמרא שם, דהיינו אפילו שירה בפה, והסביר רש"י דהיינו לשורר בבתי משתאות.
והרמב"ם כתב: משחרב בית המקדש גזרו שלא לנגן בכלי שיר, ואסור לשמען מפני החורבן, ואפילו שירה בפה על היין (דהיינו בזמן משתה) אסורה, שנאמר בשיר לא ישתו יין, וכבר נהגו כל ישראל לומר דברי תשבחות או שיר של הודאות לאל על היין.
ומרן השולחן ערוך העתיק את לשון הרמב"ם, ולכן לענין הלכה, בכל ימות השנה יש להקל לשורר להקדוש ברוך הוא אפילו על היין, וכן כתב רבינו האי גאון, שמנהג כל ישראל שאומרים שירות לפני הקדוש ברוך הוא אף בבתי משתאות, וכל שכן בבית חתן וכלה.
לסיכום: בימי בין המצרים יש להחמיר בשמיעת כלי נגינה אף דרך הרדיו וכדומה, ולענין שירה בפה כתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א שיש להקל אף בימי בין המצרים.
