הלכה ליום רביעי ו' אלול תשפ"ו 19 באוגוסט 2026

כוונה באמירת הסליחות

במתינות
יש להשתדל מאד מאד לומר את הסליחות בכוונה כמה שאפשר. כי זה עיקר המעלה באמירת הסליחות, וטוב מעט בכוונה, מהרבה שלא בכוונה. ואדם שיודע שקשה לו לכוין בכל הסליחות, לכל הפחות יתחיל בכך, שיהיו קטעי סליחות שיקפיד לכוין בהם. ומרן החיד"א בספרו ברכי יוסף, כתב דברי מוסר, על אותם שאומרים "עננו עננו" במהירות, כאילו יש מצוה מן התורה רק לומר את הדברים בלי שום הבנה, וכן "עשה למען שמך", וכן בספר חמדת ימים כתב דברי מוסר על כך.

קרבנו לעבודתך
ולמשל, במה שאומרים "אלוקינו שבשמים", קרב לנו קץ הגאולה, קרב לנו יום הישועה, ולאחר מכן אומרים, "קרבנו לעבודתך ויראתך", והסיבה לכך שלאחר שמבקשים על הגאולה, מבקשים "קרבנו לעבודתך", הסביר הגאון רבי חיים פלאג'י בספר מועד לכל חי (סימן יא), שהכוונה היא, כמו שכתב הרמב"ם, שלא נתאוו החכמים להגיע לימות המשיח כדי לחיות חיים של עושר ונחת, אלא המטרה היא כדי שנוכל להיות שקטים בעבודת ה' יתברך. ולכן, לאחר שמבקשים על הגאולה, מבקשים על עבודת ה'. שהיא העיקר הגדול.

יש ערך לכל מילה
ויש לדעת, כי בתוך נוסח הסליחות, ובפרט בנוסח הספרדים, יש ערך מקודש לכל מילה ומילה. ולמשל, מה שאנו אומרים "אדכר לן צלותיה דשלמה מלכא",  שפירוש הדברים, "זכור לנו תפילתו של שלמה המלך", ומה המיוחד בתפילת שלמה המלך?

אלא ששלמה אמר בתפילתו כך: "כִּי יֶחֶטְאוּ לָךְ, כִּי אֵין אָדָם אֲשֶׁר לֹא יֶחֱטָא, וְאָנַפְתָּ בָם וּנְתַתָּם לִפְנֵי אוֹיֵב וְשָׁבוּם שֹׁבֵיהֶם אֶל אֶרֶץ הָאוֹיֵב רְחוֹקָה אוֹ קְרוֹבָה, וְהֵשִׁיבוּ אֶל לִבָּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבּוּ שָׁם, וְשָׁבוּ וְהִתְחַנְּנוּ אֵלֶיךָ בְּאֶרֶץ שֹׁבֵיהֶם לֵאמֹר, חָטָאנוּ וְהֶעֱוִינוּ רָשָׁעְנוּ, וְשָׁבוּ אֵלֶיךָ בְּכׇל לְבָבָם וּבְכׇל נַפְשָׁם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם אֲשֶׁר שָׁבוּ אֹתָם, וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ אַרְצָם אֲשֶׁר וכו', וְשָׁמַעְתָּ הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתְּךָ אֶת תְּפִלָּתָם וְאֶת תְּחִנָּתָם, וְעָשִׂיתָ מִשְׁפָּטָם, וְסָלַחְתָּ לְעַמְּךָ אֲשֶׁר חָטְאוּ לָךְ".

ופירוש הדברים, כי היה דבר מיוחד במינו בתפילת שלמה. שלמה המלך עליו השלום, התפלל אל ה' בכל לבו, ואמר דבר שבלב כל אדם, שהרי בסופו של דבר כמעט כל אחד חטא, ואין מי שאין בו חטא, ובכל זאת, הרי הוא מתחנן לה' יתברך, שכאשר אדם נענש, וסובל, ואז הוא מתעורר, וחוזר בתשובה, אזי יקבל ה' יתברך את תפילתו, ויחזור לרצות באותו חוטא. כן פירש הגאון רבי חיים פלאג'י זצ"ל. (שם).

וכך אנו מרבים בתפילה ותחילה, לה' יתברך, הטוב ומטיב לרעים ולטובים, שירחם עלינו, שאף על פי שחטאנו עוינו פשענו, בכל זאת, אנו משתדלים מאד לשוב בתשובה, כל אחד ואחת לפי מה שהוא, ובזה יתעוררו רחמי ה' עלינו, ויחפוץ בנו, וימלא משאלות לבנו לטובה לעבודתו.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה