הלכה ליום שלישי כ"א אב תשפ"ו 4 באוגוסט 2026

פרטי דינים בהלכות הפרשת חלה

בהלכות הקודמות ביארנו, שמי שלש בצק, עם קמח בשיעור של יותר מקילו וחמש מאות וששים גרם, עליו לברך, ולהפריש ממנו "חלה". ואת מה שהפריש, יש לאבד, וכפי שביארנו.

קמח מלא
שיעור הקמח שמחייב בהפרשת חלה, הוא שיעור של אלף וחמש מאות וששים (1560) גרם, כמו שביארנו. אולם יש לדעת, כי שיעור זה, הוא בתנאי שבאמת יש שם קמח במשקל כזה. אבל אם מדובר בכמות פחותה יותר של קמח, אלא שהוסיפו בו תוספות אחרות, התוספות הללו לא מצטרפות לקמח, ואינן מחייבות את העיסה בחלה.

אולם מעט פסולת, כמו קליפות, שבאה מן החטים עצמן, שמעורבת עדיין בקמח, מצטרפת לשיעור הקמח. (חלה פ"ב). אך בדבר זה יש פרט שחשוב לציין.

בדורות הקודמים, אופן טחינת ועיבוד החטים, היה קשה הרבה יותר מבזמנינו. לפיכך, כאשר רצו לטחון קמח, שנקרא "קמח מלא", לא היו מקלפים כלל את קליפת החיטה (כלומר, לא היו מפרידים את ה"סובין" מהקמח), וכך היו טוחנים אותה. וכן עושים לפעמים גם בזמנינו.

אולם מאחר וקילוף החטים בזמנינו הוא פעולה פשוטה, לכן יש מקומות, שכאשר מייצרים "קמח מלא", הם משתמשים בעצם בקמח לבן רגיל, ומוסיפים אליו לאחר מכן את ה"סובין".

במקרה כזה, גם אם משתמשים בקילו וחמש מאות וששים גרם של קמח מלא, הרי שבאמת אין כאן עדיין שיעור חלה, כי הסובין שנוסף לאחר מכן לא נחשב כקמח, ולכן יש לבדוק כיצד ייצרו את הקמח, או לעשות עיסה בכמות גדולה יותר, כדי לצאת מספק. (ובכל מקום ספק, הנכון הוא להפריש חלה, "בלא ברכה"). (הרמב"ם ומרן סי' שכד ס"ג. והעיר על זה בקונטרס "להפריש חלה" מאת הרה"ג שמעון מימון שליט"א).

חיבור שתי עיסות
כאשר מכינים בבית שתי עיסות נפרדות, ואין בכל אחת מהן שיעור חלה. הרי ששתי העיסות פטורות מהפרשת חלה. אולם אסור לעשות בכוונה עיסה בשיעור פחות משיעור חלה, כדי להפטר ממצוה יקרה זו. (ש"ע יו"ד סי' שכד סעיף יד).

ולכן, במקרה כזה שיש שני כלים, ובכל אחד מהם כמות שאינה מתחייבת בחלה, אולם אם נצרף את שתי הכלים, יהיה לנו שיעור חלה, יש לצרף את שתי העיסות יחד, ולהפריש מהן חלה.

וכיצד מצרפים את העיסות? מקרבים את שני הכלים זה לזה, ומחברים קצת מן העיסה לעיסה השנייה (באמצעות "נחש" של בצק), ומדביקים אותן היטב, באופן כזה, שאם נפריד שוב את העיסות, אחת מהן תתלוש מעט מחברתה. זהו נקרא "צירוף", שמחשיב את שתי העיסות כאחת, ואז יש להפריש חלה, בברכה.

הכנסת שתי עיסות לכלי
אופן נוסף שבאמצעותו ניתן לחבר את העיסות, הוא פשוט לשים אותן בכלי אחד גדול, כגון קערה גדולה. שאז, אפילו אם הן לא נוגעות אחת בשניה, הן מצטרפות זו לזו.

ואם אין אפשרות להכניס את שתי העיסות לכלי אחד, כתב מרן השלחן ערוך (ביו"ד תחילת סימן שכה), בשם רבינו פרץ, שאפשר לפרוש מפה על כל העיסות, ואז הן מצטרפות זו לזו.

צירוף חלות אפויות
וכן במקרה שלא הפרישו חלה מן העיסות כשהיו עדיין בצק, ואפו את החלות, או את העוגות או העוגיות, יש לצרפן ככל האמור לעיל, בכלי אחד, או באמצעות מפה, ואז ניתן להפריש חלה מכולן יחד.

ולסיכום: יש להקפיד שיהיה שיעור של לפחות 1560 גרם קמח ממש. ולא קמח מעורב בדברים אחרים. ואם העיסה מחולקת לכלים שונים, ואין בכל עיסה כמות שמחייבת בהפרשת חלה, יש לחבר את העיסות זו לזו היטב, או להכניס הכל לכלי אחד, או לפרוש על הכל מפה אחת, ואז ניתן להפריש על הכל.

וכל הדברים אמורים דוקא בבצק מסוג אחד, אבל כאשר מדובר בכמה סוגי בצק, נבאר את הדין בעזרת ה' מחר.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה