הלכה ליום רביעי ב' תמוז תשפ"ו 17 ביוני 2026

ניקוי בגד מאבק בשבת

שאלה: האם מותר לנקות בגד שהתלכלך מאבק, או להבריש כובע לֵבֶד בשבת?

תשובה: בגמרא במסכת שבת (קמז.) אמרו, ,המנער טליתו בשבת חייב חטאת,. ופירוש הדבר, מי שמנער את הבגד שלו בשבת מחמת איזה לכלוך, חייב חטאת, משום שהניעור של הבגד, הוא כיבוסו, והלא דבר ידוע הוא שאסור לכבס בשבת.

ונחלקו רבותינו הראשונים, בפירוש דברי הגמרא. כי לדעת רש"י, המנער את בגדו מעפר, עובר משום איסור "מלבן", כלומר מכבס. ומכאן שלדעת רש"י אסור לנער בשבת בגד שחור שהתלכלך מאבק או עפר, משום איסור מלבן. וכדעת רש"י פסק בספר בן איש חי (פרשת ויחי). וזאת על פי מה שכתב הרמ"א (סימן שב) שטוב לחוש לדברי רש"י.

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, כתב שלדעת רוב רבותינו הראשונים, אין פירוש הגמרא כדעת רש"י, אלא מפרשים, ש"המנער טליתו", זהו דוקא באופן שהטלית, או הבגד, היו מלוכלכים ממי גשמים וכדומה שירדו עליהם, שאז בניעור הבגד, שייך איסור מלבן, אבל בדבר שהוא יבש לגמרי, כמו אבק, אין איסור כלל בניעור הבגד. וכן פסק מרן השלחן ערוך, וזאת על פי דברי רבינו חננאל ועוד מגדולי רבותינו הראשונים שפסקו להקל בזה אפילו בבגד שחור חדש.

לפיכך, מותר לנער בשבת בגד מהאבק שעליו, ואין בדבר איסור משום כיבוס לפי דעת מרן השלחן ערוך.

ולא נוכל לבאר את כל פרטי הדינים בזה, רק נזכיר שגם לדברי האוסרים, אין האיסור בזה אלא בבגד שחור חדש, שמקפידים שלא ללבוש אותו כשהוא מלוכלך באבק. אבל אם לא מקפידים על כך, אין איסור לנער את הבגד מהאבק שעליו לכל הדעות.

ולענין ניקוי הכובע או הבגד באמצעות מברשת מיוחדת לכך, כתב הגאון תפארת ישראל, שנוהגים להחמיר בזה משום "עובדין דחול", כלומר, מעשה שנראה כמו המעשים שרגילים לעשותן בימות החול. אולם גם בזה כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שמן הדין יש להקל בדבר, כי לא גזרו רבותינו איסור מצד עובדין דחול, אלא בדבר שיכולים לבוא מחמתו למלאכה ממש, אבל ניקוי הבגד על ידי מברשת, אינו בכלל זה. (הליכות עולם שם).

ולסיכום: לפי דעת מרן השלחן ערוך, מותר לנער או לנקות במברשת כל בגד שהתלכלך בשבת מחמת אבק וכדומה.​

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה