הלכה ליום חמישי ו' אייר תשפ"ו 23 באפריל 2026

עניית אמן על ברכת מחלל שבת

שאלה: האם יש לענות אמן על ברכה שמברך אדם המחלל שבת?

תשובה: שורש השאלה, לפי מה שביאר הגאון רבי אלחנן וסרמן בספר קובץ שיעורים (ח"ב סימן מז), שאדם שהוא כופר ממש, אין משמעות למעשי המצוות שלו, שהרי אפילו כשהוא אוכל מצה בליל פסח, אם אינו מחשיב את האמונה, ואינו מאמין שיש כאן מצוה, ממילא לא קיים שום מצוה. וכן לענין הברכות, כאשר אדם כזה, שכופר ממש באמונתינו הצרופה, מברך, הרי אין כוונתו באמת לברך לה', ואינו מאמין שהוא אלוקינו, ואינו מאמין שהוא מלך העולם, ולא שהכל נהיה בדברו, וממילא אין לענות אחריו "אמן".

ברכת רבאי רפורמי
לכן כתב הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל, בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ב סי' נ), שהשומע ברכה מפיו של רבאי רפורמי, או קונסרבטיבי, שידוע שהם ממש כופרים בה' ובתורתו, ומסלפים את יסודות האמונה, ממילא אסור לענות אחר ברכותיהם "אמן", כי הזכרת הברכה בפיהם כי כדיבורי חול, ואין לה משמעות של קדושה.

דין מחלל שבת
ולענין מחלל שבת, כתב הגאון רבינו יוסף חיים בשו"ת רב פעלים (ח"ב סימן יא), שאם העלו לתורה בשבת אדם המחלל שבת, אין להחשיב את קריאתו במנין העולם לספר תורה, שאלו המחללים שבת, אינן מאמינים בתורה הקדושה, והם כופרים בכל יסודות האמונה, וממילא עלייתם לתורה, היא כאילו לא היתה כלל.

אבל מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (הליכות עולם ח"ג עמוד קכא) דן באריכות בדבריו, והביא דברי כמה פוסקים שכתבו, שהגם שהדברים נכונים מאד לגבי הכופרים בתורה ממש, מכל מקום, לגבי מחלל שבת, יש לומר שכוונתו היא לשם ה', כמו כל המברכים, ומה שהוא מחלל שבת, זהו משום שהולך אחרי עצת יצרו הרע, אבל אינו כופר ממש.

ובאמת יש להעיר, שבבגדאד, עירו של מרן רבינו יוסף חיים, שם היו רוב מחללי השבת שבזמנו, אנשים שקיבלו חינוך טוב, ובכל זאת פקרו והחלו לחלל שבת, ועליהם יתכנו דברי רבי יוסף חיים, שאין לעלייתם לתורה ערך, אבל בזמנינו, הדברים נשתנו מצד המציאות.

ומרן זצ"ל הביא בזה את דברי כמה אחרונים מגדולי רבני ארצות הברית בדור שלפנינו, שכתבו בשם השואל ומשיב, ועוד אחרונים, שהאנשים הדרים באמריקה ומחללים שבת נחשבים כתינוקות שנשבו בין הגויים, ואין לדון אותם בכל חומרת הדין על מעשיהם, כי אינם מודעים לחומרתם.

ולכן למעשה, כתב הגאון הראש"ל רבי יצחק יוסף שליט"א, בספרו ילקוט יוסף (סימן רטו), שעל פי רוב, יש לענות אמן על ברכתו של מחלל שבת בזמן הזה. ורק אם ידוע לו בפירוש, שמדובר באדם כופר, שאינו מאמין בה' ובתורתו כלל, אז, אין לענות אחריו אמן.

ולסיכום: אין לענות אמן אחר ברכת כופר, או רבאי רפורמי וכדומה. אבל מחללי שבתות שבזמנינו, על פי רוב יש לענות אמן אחר ברכותיהם, כי אינם כופרים חס ושלום בה', אלא שאינם מודעים לחומרת מעשיהם. ורק אם ידוע שמדובר באדם שהוא כופר, אין לענות אחר ברכתו אמן.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה