הלכה ליום שלישי כ"ט סיון תשפ"ב 28 ביוני 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שלמה ראובן בן ירוחם ושרה ז"ל שפירא

מוקדש בנוסף לעילוי נשמת רחל בת מרדכי ז"ל
ולעילוי נשמתם של כל נפטרי ישראל ולרפואתם של כל חולי עם ישראל

הוקדש על ידי

המשפחה

כיצד מטבילין את הכלי

צריך להזהר שלא תהיה חציצה בין הכלי לבין המים שבמקוה, וחציצה היא כל דבר החוצץ ומפריד בין הכלי לבין המים שבמקוה. ולכן בשעת הטבילה, צריך שיהיה הכלי רפוי בידו, שאם מהדקו בידו, הרי ידו חוצצת בין הכלי למי המקוה, ומכל מקום יכול ללחלח ידו במים קודם שמכניס הכלי למים, ואז אין לחוש לחציצה אף אילו תופס את הכלי בידו, מפני שהמים שבמקוה נוגעים במים שבידו שממילא הם מחוברים לכל חלקי הכלי.

כשמטביל כלים חדשים, יזהר להסיר מהם כל מיני מדבקות וכדומה מדברים שעלולים לגרום חציצה (ואמנם לא כל דבר הנמצא על הכלי חוצץ בטבילה, אלא דוקא דבר שמקפיד עליו שלא יהיה על הכלי, ויש בענין זה הרבה פרטי דינים, בדומה לדיני חציצה בנטילת ידים ובהלכות טבילה, ולכן בכל מקרה טוב להסיר המדבקות קודם הטבילה, ואפילו לגבי תוית שכתוב עליה "קריסטל" שמוסיפה חשיבות לכלי, דעת מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל שטוב להחמיר להסירה קודם הטבילה).

אם יש חלודה על הכלי, צריך לנקותו יפה ולהסיר החלודה מעליו, וכן אולר שלהב הסכין מקופל בתוכו, צריך שיפתח אותו בעת טבילתו כדי שיבואו המים בכל סביבות הסכין.

כלים שהוטבלו כדת, ונתערב בהם כלי שעדיין לא הוטבל, וכגון שקנו מארז עם סט סכו"ם חדש, והלכו להטבילו במקוה, ולאחר מכן נתברר שאחד מהכלים לא הוטבל וכעת הוא מעורב עם כל שאר הכלים, יש אומרים שאין חיוב להטביל מחדש את כל הכלים, ויש אומרים שכולם חייבים בטבילה, ולדעת מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, יש להטבילם בלא ברכה, מפני שחיוב טבילת כלים הוא מן התורה, ובספק הולכים להחמיר, אלא שלענין הברכה, אנו מיקלים של יברך, מפני שהחומרא בזה להצריכו ברכה, מביאה לידי קולא, של נשיאת שם ה' לשוא, וכפי הכלל שיש בידינו "ספק ברכות להקל", לכן לא יברך כשבא להטביל שוב את הכלים. ומכל מקום אם הם כלי זכוכית, יש להקל שלא להצריכם טבילה כלל, שכן חיוב הטבלת כלי זכוכית אינו מן התורה, אלא מדרבנן, ובספק דרבנן יש להקל.

אף על פי שיש בחוץ לארץ גם יהודים רבים שיש להם בתי חרושת של כלים, מכל מקום, כלל יש בידינו 'כל דפריש מרובא פריש', דהיינו שיש ללכת אחר רוב בתי החרושת בכדי לקבוע אם הכלים חייבים טבילה אם לאו, והואיל והדבר ידוע כי רוב בתי החרושת של כלים בחוץ לארץ הם של גויים, לכן כל כלי המיוצר מחוץ לארץ ישראל צריך טבילה מן הדין, ואף צריך לברך על טבילה זו, ואף על פי שבדרך כלל אנו אומרים 'ספק ברכות להקל', וגם כאן לכאורה הדבר לא יצא מדי ספק, שמא בעל בית החרושת הוא יהודי, ואם כן הכלי באמת פטור מטבילה, ונמצא שמברך ברכה לבטלה, מכל מקום כתב מרן הרב זצ"ל, שמכיון שיש בידינו הוראה ברורה של תורתינו הקדושה ללכת אחר רוב בתי החרושת, נמצא אם כן שחיוב הטבילה הוא חיוב גמור מן התורה, ולכן יש להטביל כלים אלו בברכה.

שאלות ותשובות על ההלכה

בקבוק מתכת הטעון טבילה, שכתבו עליו בטעות בלורד שאינו נמחק מס' טלפון ושם טרם הספקנו לטובלו - האם זה חציצה ? י' אייר תשפ"ג / 1 במאי 2023

אין זה חציצה, כיון שהוא חפץ בכתב הזה. תבורך מפי עליון, 

שלום,
האם מותר הלכתית לבחורה,להנשא עם הבן של בת-דודתה?
תודה. ל' סיון תשפ"ב / 29 ביוני 2022

מותר בהחלט. יש אומרים שכדאי לערוך לפני כן בדיקה גנטית. 

אם יש ליד אבא שלי מקום פנוי בבית כנסת באופן קבוע,
ומאידך יש מקום אחר רחוק ריק,
מה עדיף? כ"ט סיון תשפ"ב / 28 ביוני 2022

מן הסתם אביך ירצה שתשב על ידו וזהו כבודו. 

שלום רב
בעניין כלי לא טבול שנתערב עם כלים טבולים. נכתב שלא נברך אם מטבילים את כולם.
מדוע לא נברך על טבילת כלים במצב שמטביל את כל הכלים יחד שאז בוודאי נמצא שם הכלי שחייב בטבילה? כ"ט סיון תשפ"ב / 28 ביוני 2022

מפני שיש אומרים שהכלי בטל ברוב, וממילא גם הכלי שלא הוטבל פטור באופן כזה מן הטבילה, לכן לברך, אי אפשר, כי ספק ברכות להקל.

מה עם בעל המפעל הוא יהודי, אבל העובדים גויים? י"ד אב תשע"ז / 6 באוגוסט 2017

הכלים אינם צריכים טבילה, כי הכל הולך אחרי הבעלים של הכלים.

אם הכלי אכן יוצא על ידי גויי בחוץ לארץ, ונקנה על ידי יהודי לצורכי מכירה עתידית. היהודי לא מחויב בטבילת הכלים. וכאשר יהודי אחר, בארץ בא וקונה את הכלים מהחנות של היהודי שהכלים הם בבעלותו, לכאורה אין חיוב להטביל את הכלים לא ליהודי הראשון וגם לא לשני. הראשון לא קנה אותם למטרות אכילה אלא למטרות מכירה או השכרה והשני קנה אותם מיהודי. נראה כאילו, למרות שיצרו על ידי גויי בחוץ לארץ עדין לא צריכים טבילה? ח' שבט תשע"ג / 19 בינואר 2013

אין זה נכון. משום שהכלי שהיה ברשות הגוי היה חייב בטבילה. ורק היהודי הראשון שקנה אותו לצורך סחורה, לא היה חייב להטבילו, אבל עדיין לא פקע ממנו הדין שהוא כלי שהיה ברשות הגוי. ולכן ברגע שיגיע לרשות ישראל ויבא להשתמש בו לשימוש רגיל, יהיה הכלי חייב בטבילה.

מה הדין אם יש בעל מותג ישראלי , המייצר בחו"ל את מוצריו . ע"פ הוראות והזמנת הישראלי .
כלומר , הגוי הוא המייצר אך היישראלי הוא בעלי הרעיון והסחורה .
האם נחשב בעל המותג כבעלים, ואז אולי פטור מטבילה, או בעל המפעל הגוי ואז צריך להטביל? ה' שבט תשע"ג / 16 בינואר 2013

הולכים אחר בעלי המפעל, שהוא בעל הכלי.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה