הלכה ליום חמישי י"ד תמוז תשפ"ה 10 ביולי 2025

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמתם הטהורה של

חיילי צה"ל מגדוד נצח יהודה ז"ל

שנהרגו על משמרתם במלחמה בעזה
תהא נשמתם צרורה בצרור החיים
ה' יתברך ינחם את המשפחות היקרות מיגונם
ונזכה לראותם במהרה בגאולה השלימה ותחית המתים
במהרה בימינו אמן.

הוקדש על ידי

הלכה יומית

פרק שירה

שאלה: האם נכון הדבר שיש ענין לומר פרק שירה בכל יום?

תשובה: "פרק שירה", הוא קדמון מאד, ויש אומרים שיסודו הוא מדוד המלך עליו השלום. ויש בו סודות ורזי דרזין, וגם חוברו עליו כמה חיבורים ופירושים נעימים ויפים. והוא נחשב "ברייתא", כמו ספר הזוהר הקדוש והמדרשים ושאר הברייתות שיש בידינו. ויש סידורים שהוא מודפס בתוכם.

ויש במדרשים בשם רבי אליעזר, שכל מי שעוסק  בפרק שירה בכל יום, מובטח לו שהוא בן העולם הבא. וכל האומר פרק שירה בעולם הזה זוכה לאומרו לעולם הבא. וכן אמרו, שתלמודו מתקיים בידו. אולם מרן השלחן ערוך והפוסקים המפורסמים לא קבעו אמירת פרק שירה בכל יום כלל וכלל.

ובספר דרך חכמה כתב, "מנהגינו לומר פרק שירה בכל יום". והביא דברי רבותינו בשבח אמירת פרק שירה. אולם האליה רבה (סימן א ס"ק יד), כתב להעיר על דבריו, שמדברי רבותינו משמע שאין צורך לומר את כל פרק שירה בכל יום, אלא לעסוק בפרק זה בכל יום. וכתב שיש נוהגים לחלק אותו לשבעת ימי השבוע.

והרב המבי"ט, רבינו משה בן יוסף מטראני, שהיה חברו של מרן הבית יוסף, כתב בספרו בית אלוקים, שרבותינו לא אמרו "לומר" שירה בכל יום, אלא אמרו "כל העוסק בפרק שירה בכל יום", ומשמע מדבריהם שיש לעסוק ממש בפרק שירה, ומשמעות הדברים היא, שיבין העוסק את עניני הדברים וכוונתם כדי להפיק מהם מוסר. ודבר זה הוא מעט קשה לנהוג בו בכל יום.

ואיך שיהיה, כדאי מאד הדבר, לכל הפחות מפעם לפעם, לקרוא בפרק שירה וכיוצא בו, כי הדברים מעוררים את הלב לאהבת הבורא יתברך שמו, ומבעירים אש שלהבת יה של הקשר בין ישראל ובין אביהם שבשמים.

ולכל הדיברות, הדבר החשוב ביותר בחיי היהודים הוא, לקיים את המצוות בשלימות, ולעסוק בדברי תורה בכל יום, ועצם החשיבות של עסק התורה, היא גבוהה בלי תכלית, ואין למעלה ממנה, ולכן, אף שיש סגולות באמירת דברים מסויימים, בכל זאת, יש לזכור את העיקר, שהתכלית היא לעסוק בדברי תורה.

ומרן רבינו הסבא זצ"ל, לא ראינו שנהג באמירת פרק שירה בכל יום, כי היה עוסק בתורה ממש כל היום כולו, ולא היה מאבד אפילו רגע אחד.

אבל למעשה, נכון הדבר שיש סגולה ויפה הדבר לקרוא פרק שירה, אנשים ונשים, אולם כאמור, מי שהוא עוסק בתורה, לא נכון הדבר שיבטל מזמן הלימוד שלו, בהלכה, כדי לקרוא בפרק שירה, אלא אם כן הוא מוסיף על זמן הלימוד, וקורא גם לימודים כגון אלו.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה