הלכה ליום ראשון כ"ט ניסן תשפ"ה 27 באפריל 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

חביב גבאי בן זהרה ז"ל וגאולה גבאי בת חיריה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה. וגם ההלכה מוקדשת לשמירה על עם ישראל.

הוקדש על ידי

משפחתם האוהבת

המחלל את התורה

בימי ספירת העומר, מנהג ישראל קדושים, ובפרט אצל הספרדים ובני עדות המזרח, שהרבנים היו דורשים בפרקי אבות בין תפילת מנחה לתפילת ערבית בבית הכנסת. וכזה היה מנהגו של מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שבכל יום היה דורש במשך שעה אחת בפרקי אבות. וכן הורה לנו לעשות ב"הלכה יומית", שאף על פי שאין ערוך לדברי הלכה, מכל מקום גם עלינו חובה מפעם לפעם לכתוב דברי מוסר, ובפרט בפרקי אבות. ונשתדל בעזרת ה' לשלב בזה גם ענינים שהם הלכה למעשה.

והיום ומחר נאמר דברים ששמענו ממרן זצ"ל שאמר אותם בימי ספירת העומר.

שנינו בפרקי אבות (פרק רביעי):

"רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כָּל הַמְּכַבֵּד אֶת הַתּוֹרָה, גּוּפוֹ מְכֻבָּד עַל הַבְּרִיּוֹת. וְכָל הַמְּחַלֵּל אֶת הַתּוֹרָה, גּוּפוֹ מְחֻלָּל עַל הַבְּרִיוֹת".

רבי יוסי, היה מבני רכב, מצאצאיו של יהונדב בן רכב, שצוה על כל זרעו אחריו, שלא ישתו יין בכלל. וכל צאצאיו שהיו מכבדים אותו מאד, נזהרו במצוותו. ועליהם התנבא ירמיהו הנביא כמה נבואות טובות, מפני שהיו אנשים צדיקים.

אמרו רבותינו על רבי יוסי, "רבי יוסי – נימוקו עמו", כלומר, מכיון שהיה ההגיון של רבי יוסי ישר מאד, והיו לו תמיד נימוקים חזקים לפסקיו, לכן קבעו הלכה כמותו. ואפילו כשהוא חולק על חבריו, שהיו גדולי התנאים: רבי שמעון, רבי יהודה, רבי מאיר ורבי אלעזר. בכל זאת, הלכה כמו רבי יוסי, מרוב חכמתו.

ומספרים רבותינו, שרבי יוסי נקלע לצרה גדולה. הוא לא זכה לאשה טובה כל כך, והיא היתה מזלזלת בו מאד. רצה רבי יוסי לגרש את אשתו, ולישא אשה אחרת, אך הוא לא היה יכול, מפני שבחתונתם, הוא התחייב לשלם לה סכום עצום בכתובתה, ולא היתה לו אפשרות לשלם סכום כזה. ראה רבי אלעזר בן עזריה, שהיה עשיר, את צרתו של רבי יוסי, ונחלץ לעזרתו, הוא נתן בידו הלוואה, כדי שיוכל לשלם לאשתו את כתובתה, ולהתחיל חיים חדשים. וכך אמנם היה, גירש רבי יוסי את אשתו, ונשא אשה אחרת. וגם אשתו הראשונה, הלכה ונישאה לאיש אחד, שהיה עני מרוד, ועיור בשתי עיניו.

לפרנסתם, היו העני ואשתו החדשה, שהיתה קודם לכן אשת רבי יוסי, מסתובבים בדרכים, ומקבצים נדבות. דופקים על פתחי נדיבים, שיואילו לתת בידיהם כמה פרוטות. פעם אחת, בלכתם בדרכים, ביקש העני להכנס לרחוב אחד, שדרו בו אנשים מכובדים. אך האשה סירבה בתוקף להכנס לשם, שאל אותה בעלה, מדוע את מסרבת, והיא השיבה, שמאחר ובעלה הקודם, רבי יוסי, מתגורר באותו רחוב, היא לא מוכנה להכנס לשם, שלא יראה את מצבה העגום. כעס העני על אשתו, והכה אותה ברחובה של עיר, והאשה מצידה גם כן השיבה לו, כך שנוצר מעמד של בזיון גדול.

באותה שעה, עבר שם רבי יוסי, וראה כל מה שאירע. אמר בלבו, הלא הנביא ישעיה מצווה עלינו: "וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם", אסור לי להתעלם מצרתה של גרושתי! נכון שכעת אנו לא נשואים, אבל סוף סוף, היא היתה אשתי, עצמי ובשרי, ואיך אוכל להתעלם ממנה?

שלח רבי יוסי שליחים, והיה מפרנס את אותה אשה ואת בעלה, מידי שבוע בשבוע, היה שולח להם ממש את כל פרנסתם, כדי שיחיו כמה שניתן, חיים של שלום ושלוה.

נתבונן! הרי מדובר כאן באשה שציערה את רבי יוסי מאד! זלזלה ופגעה בו! ובכל זאת, לא זנח אותה רבי יוסי, הוא המשיך ודאג לה כל ימי חייה כדי שלא תתבייש.

מי שפוגע בתלמידי חכמים, סופו שהוא בעצמו יגיע לידי בזיון. כך מלמדנו רבי יוסי, "כל המכבד את התורה, גופו מכובד על הבריות, וכל המחלל את התורה, גופו מחולל על הבריות".

ומה הכוונה לכבד את התורה? יש כאן שתי משמעויות:

האחת, התורה עצמה, שאם ספר תורה עובר, יש לעמוד בפניו, כמו שאמרו רבותינו (קדושין לג.): "מפני לומדיה עומדים, מפניה לא כל שכן?", כלומר, חובה לעמוד במקום שעובר שם ספר תורה.

וכן מי שיושב על ספסל, ועל אותו ספסל מונח ספר תורה, עליו לקום מיד. ולא רק ספר תורה, אלא אפילו ספר תלמוד וכל ספרי הקודש, אם אדם יושב על ספסל, ורואה שמונח שם ספר כזה, עליו להזהר ולקום ולהניח את הספר במקום גבוה יותר. זה כבוד התורה. (אנו אומרים ממש כדברי מרן זצ"ל, שאמר שיש להחמיר בזה גם לגבי ספרי קודש).

והמשמעות השנייה, היא כבוד תלמידי חכמים, שמלאים בתורה, ויש לכבדם. גם זה בבחינת "כבוד התורה". וכל המכבד את התורה, גופו מכובד על הבריות.

ומי שמחלל את התורה, הכוונה לאדם שלא נוהג כבוד בתורה.

מספר רבינו החפץ חיים:

היה אדם אחד, שהיתה לו ספריה נאה בביתו, מלאה ספרי קודש. והיו לו ילדים קטנים, והוא היה מושיב אותם על "סיר", מול הספרים. (לעשות שם את צרכיהם). כתוב בשלחן ערוך שזה אסור, והוא היה מזלזל ונוהג זלזול בספרים. אמר החפץ חיים, שלא עברו ימים, עד שאותו אדם מת, וגויים ביזו את גופתו!

אנו למדים כמה חמורים הדברים, וכמה יש לנהוג כבוד בספרי הקודש!

וזכור לנו אצל מרן הסבא זצ"ל, איך שהיתה הרבנית נוהגת בכבוד בספריו הקדושים, ופעם כשנכנסו גנבים לבתי השכנים בשעה שבני הבית היו שם, פחדו ילדיה מאד, אמרה להם, "בית מלא ספרים, אין לכם מה לפחד"!

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה