הלכה ליום רביעי י' כסלו תשפ"ה 11 בדצמבר 2024

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

שמרית בת שפרה עופרה

הוקדש על ידי

פלוני

גזל מקופת חולים – מעשה שהיה

שאלה: האם מותר לשנות מן האמת בהצהרה עבור קופת חולים, כדי לקבל הטבה כספית עבור אדם שאינו מבוטח בקופה?

תשובה: קופת חולים, היא הנותנת שירותים רפואיים לציבור שמבוטח דרכה. וכאשר מטופל מקבל החזר או מימון כספי מכספי הקופה, סכום זה נחסר בפועל מהרווחים של הקופה.

לפיכך, הדבר ברור, שאסור בהחלט לשנות מן האמת או להצהיר תצהיר שאינו מדוייק לקופת חולים, כדי לקבל הטבה ממונית, ושייך בזה איסור גזילה ממש.

וכן אם קופת חולים נותנת "הטבה" למבוטחים שלה, לדוגמא בקניית מסגרת למשקפיים במחיר מופחת, אסור בהחלט להציג את הדברים כאילו אדם המבוטח בקופה קנה את המשקפיים, כדי להעביר את ההטבה לאדם אחר שאינו מבוטח בקופה, ויש בזה גם איסור שקר, וגם גזל.

ובשו"ת משנה הלכות (חי"ז סימן קנו), הובאה בזה שאלה, אודות יולדת, שהילד שנולד לה נזקק לאישפוז במשך כמה ימים לאחר הלידה. לכן עשה לה הרופא "טובה", ורשם שגם לאם יש איזו בעיה רפואית, שדורשת את המשך האישפוז שלה. וכך נשארה האם עם בנה למשך יומיים נוספים, עד ששוחררו שניהם מבית החולים. ונשאל הגאון המחבר זצ"ל, האם הדבר מותר?

והשיב הגאון המחבר, שלכאורה נראה, שעל האם, להחזיר לחברת הביטוח שמימנה את האישפוז הנוסף, את כל הוצאות האישפוז. וזאת משום, שהחובות של החברה המבטחת כלפי המבוטח, היא אך ורק על פי ההסכמים ביניהם, וכאשר האם הוסיפה לחינם ימי אישפוז נוספים, היא רימתה את חברת הביטוח, ונטלה כספים שלא מגיעים לה. והחמיר בדבר מאד. (אף שבנידון שלו השיב בסופו של דבר שאין על האם חובת השבה, מחמת כמה נימוקים). ובסיכום דבריו כתב, שאסור בהחלט לגזול כספים מחברות הביטוח, בין אם הן של יהודים ובין אם הן של גויים.

ומעשה אמיתי אירע לאחרונה בענין זה, וראוי לספרו:
לפני תקופה מסויימת, חלה אדם אחד במחלה קשה, ובכל תקופת הטיפולים במחלה, היה עליו להשיג התחייבויות שונות מקופת החולים ומגופים נוספים, שיסייעו לו במימון כל התרופות והטיפולים בבית החולים.

והנה אירע לו לחולה, שהכיר אשה אחת, ושמה מרת הדס יפרח שתחיה, (לבית משפחת דבדה), שעבדה בעת ההיא בקופת החולים בה מבוטח החולה. ומאחר והיא היתה ידועה בכך שמסייעת לכל פונה, סייעה גם לו בכל הנדרש, בהשגת האישורים המתאימים. ובזריזות ובחכמה, השכילה למנוע מאותו חולה הרבה עגמת נפש. אך מאת ה', בחלוף הזמן, אותו אדם נפטר לבית עולמו.

בתוך ימי השבעה, ראתה הגב' יפרח בחלומה, שאותו נפטר פונה אליה, ופניו עצובות מאד. שאלה אותו: מדוע פניך רעות? השיב לה: צריך להחזיר כסף! ובא להושיט לה מעות מידו. התעוררה, והנה חלום.

למחרת, שוב ראתה בחלומה את אותו המחזה כמה פעמים, עד שקמה בשעה ארבע לפנות בוקר, ואמרה לבעלה, שאינה יכולה לשאת את הדברים. החלה לברר, ובקופת חולים ראתה, שאותו אדם ביקר אצל רופא, בזמן שלא היה לו "ביטוח", ולכן הוא חייב בתשלום (לא גבוה בכלל) של סכום כסף. שילמה בעצמה את סכום הביקור, ומאז לא ראתה עוד את החלום.

ודברים כאלה אירעו כמה פעמים, ומהם נלמד, שאם על כל העוונות מועילה תשובה, הרי שעוון גזל קשה מכולם, שלא די בתשובה, אלא יש להשיב את הגזילה, ורק יחידים זוכים שמאפשרים להם מן השמים להתגלות למישהו בעולם הזה שיבוא לעזרתם. לכן יזהר כל אדם כל ימי חייו, שלא יגיע אליו ממון שלא מגיע לו על פי הדין, ובזה יזכה לחיי העולם הבא בשלום ובשלוה.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה