הלכה ליום שישי ל' תשרי תשפ"ה 1 בנובמבר 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

חי רפאל פול בן נג׳מה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

פרשת נח

בפרשתינו ובדברי חכמינו נאמר, כי צוה ה' על נח לבנות תיבה, ובמשך מאה ועשרים שנה היה נח משפיע על בני דורו לשוב בתשובה, והיה הולך ובונה את התיבה ומודיע, כי עתיד הקדוש ברוך הוא להביא מבול על העולם, וכל העולם יחרב, מפני חטאי בני האדם שעברו כל גבול, ולבסוף, משלא שבו בתשובה, הוריד הקדוש ברוך הוא מבול על הארץ, ואז נכנסו נח ובניו ונשותיהם אל התיבה, וכמו שנאמר:

"וַיֹּאמֶר ה' לְנֹחַ בֹּא אַתָּה וְכָל בֵּיתְךָ אֶל הַתֵּבָה", "וַיָּבֹא נֹחַ וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי בָנָיו אִתּוֹ אֶל הַתֵּבָה מִפְּנֵי מֵי הַמַּבּוּל".

רבותינו במדרש רבה מדקדקים בפסוק:

מדוע נאמר "ויבוא נח ובניו אל התיבה מפני מי המבול"? הרי היה צריך להיות "ויבוא נח ובניו אל התיבה מפני ציווי ה'"! אלא, אומרים רבותינו, נח, נכנס לתיבה רק לאחר שהחל המבול לרדת בזעף, והגיעו מי המבול עד קרסוליו, וממש נדחקו הוא ובני משפחתו אל התיבה, כך הוא נכנס "מפני מי המבול", ולא מפני מצוות ה', ומסבירים רבותינו, כי נח, "מחוסר אמנה היה", "מאמין ואינו מאמין", כאילו חס ושלום לא היה בטוח בעצמו שבאמת ירד המבול, ולכן לא מיהר להכנס אל התיבה, עד שדחקוהו המים!

מעיר על כך הגאון הצדיק רבי יעקב גלינסקי זצ"ל (והגדת, פרשת נח): איך יתכן שנח, שהתורה הקדושה מעידה עליו שהיה "צדיק תמים", איך ניתן לומר עליו שהיה מחוסר אמונה חס ושלום? והלא הוא היה ממש נביא, והוא ידע בנבואה מאת ה' שעתיד לרדת מבול, איך יתכן שאדם במעמד רוחני כזה היה "מאמין ואינו מאמין"? מה פירוש הדברים?

אך כשנתבונן בדברים, נבין:
מאה ועשרים שנה בונה נח את התיבה, מאה ועשרים שנה הוא מזהיר את בני דורו מפני המבול הצפוי, הרי זה לא יתכן, שלא יהיה אפילו אדם אחד שישוב בתשובה! נח בודאי היה אישיות מיוחדת, אדם שמקרין על סביבתו, לא יתכן שהשפעתו היתה כל כך חסרת ערך!

לכן היה נח משוכנע, שקרוב מאד לודאי, הוא אכן יצליח להחזיר בתשובה כמה אנשים, והרי באמת, נח ואשתו ושלושת בניו ונשותיהם, היו שמונה אנשים. ואילו היה נח מצליח להחזיר בתשובה עוד אדם אחד! היה זה מספיק כדי להציל את כל העולם, שהרי הם תשעה, והקדוש ברוך הוא היה מצטרף עמהם, ולכן בכל ימות מתושלח, המבול לא ירד, כי היה בכוחם של תשעת הצדיקים להגן על העולם.

לבסוף מת מתושלח, וספדו לו שבעה ימים, והיה נח סבור, שלפחות כעת, מישהו יתעורר לשוב בתשובה, מכח דברי המוסר שהיה מתושלח אומר לבני דורו, אך שום דבר לא עזר!

והנה: "נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ", עין בעין רואים באופן מוחשי, כי המבול מתחיל לרדת, ובעלי החיים נכנסים, זוגות זוגות לתיבה! היה נח משוכנע, כי כעת, לפחות מישהו אחד ישוב בתשובה! לכן הוא התמהמה מלהכנס לתיבה!

אם כן, מדוע רבותינו מעבירים עליו ביקורת, ואומרים שהיה "מאמין ולא מאמין", הרי הוא בסך הכל קיוה שמישהו ישוב בתשובה והמבול לא ירד! אלא, שבדרגתו הגבוהה של נח, היתה עליו תביעה:

אם היה ברור לחלוטין בעיני נח, כי אצל הקדוש ברוך הוא, הטבע והנס הם דבר אחד, ואין ביניהם שום חילוק, הרי אז, כשהחלו מי המבול לרדת, היה עליו לרוץ אל התיבה! כל אדם בטבעו, כשהוא חש סכנה אמיתית, הוא לא מתמהמה, הוא ממהר להנצל מן הסכנה! אך נח, התמהמה, המתין, אולי ישוב מישהו בתשובה, "ואז יהיה הגשמים גשמי ברכה", (רש"י בראשית, ז, יב), הוא הראה בהתנהגותו, כי קיומו של הנס, אינו ברור ומוחלט בעיניו כמו קיומו של הטבע!

ממשיך הגאון רבי יעקב גלינסקי ומלמדינו מוסר:
מה אנו יכולים ללמוד מכל זה? נתבונן! כל כך הרבה נבואות נאמרו מפי נביאינו על הגאולה השלימה, והורו: "ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו", שלוש פעמים ביום אנו אומרים "כי לישועתך קיוינו וציפינו כל היום"! אנו מצפים, בהחלט! אך עלינו להתחזק, שיהיו הדברים "באמונה שלימה"! ולא חס ושלום בבחינת "מאמינים ואינם מאמינים"!

בזכות הציפיה והאמונה השלימה, נזכה בעזרת ה' באמת לראות בקרוב בגאולה השלימה בביאת משיח צדקינו במהרה בימינו אמן.

שבת שלום!

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה