הלכה ליום שישי ל' תשרי תשפ"ה 1 בנובמבר 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

חי רפאל פול בן נג׳מה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

פרשת נח

בפרשתינו ובדברי חכמינו נאמר, כי צוה ה' על נח לבנות תיבה, ובמשך מאה ועשרים שנה היה נח משפיע על בני דורו לשוב בתשובה, והיה הולך ובונה את התיבה ומודיע, כי עתיד הקדוש ברוך הוא להביא מבול על העולם, וכל העולם יחרב, מפני חטאי בני האדם שעברו כל גבול, ולבסוף, משלא שבו בתשובה, הוריד הקדוש ברוך הוא מבול על הארץ, ואז נכנסו נח ובניו ונשותיהם אל התיבה, וכמו שנאמר:

"וַיֹּאמֶר ה' לְנֹחַ בֹּא אַתָּה וְכָל בֵּיתְךָ אֶל הַתֵּבָה", "וַיָּבֹא נֹחַ וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי בָנָיו אִתּוֹ אֶל הַתֵּבָה מִפְּנֵי מֵי הַמַּבּוּל".

רבותינו במדרש רבה מדקדקים בפסוק:

מדוע נאמר "ויבוא נח ובניו אל התיבה מפני מי המבול"? הרי היה צריך להיות "ויבוא נח ובניו אל התיבה מפני ציווי ה'"! אלא, אומרים רבותינו, נח, נכנס לתיבה רק לאחר שהחל המבול לרדת בזעף, והגיעו מי המבול עד קרסוליו, וממש נדחקו הוא ובני משפחתו אל התיבה, כך הוא נכנס "מפני מי המבול", ולא מפני מצוות ה', ומסבירים רבותינו, כי נח, "מחוסר אמנה היה", "מאמין ואינו מאמין", כאילו חס ושלום לא היה בטוח בעצמו שבאמת ירד המבול, ולכן לא מיהר להכנס אל התיבה, עד שדחקוהו המים!

מעיר על כך הגאון הצדיק רבי יעקב גלינסקי זצ"ל (והגדת, פרשת נח): איך יתכן שנח, שהתורה הקדושה מעידה עליו שהיה "צדיק תמים", איך ניתן לומר עליו שהיה מחוסר אמונה חס ושלום? והלא הוא היה ממש נביא, והוא ידע בנבואה מאת ה' שעתיד לרדת מבול, איך יתכן שאדם במעמד רוחני כזה היה "מאמין ואינו מאמין"? מה פירוש הדברים?

אך כשנתבונן בדברים, נבין:
מאה ועשרים שנה בונה נח את התיבה, מאה ועשרים שנה הוא מזהיר את בני דורו מפני המבול הצפוי, הרי זה לא יתכן, שלא יהיה אפילו אדם אחד שישוב בתשובה! נח בודאי היה אישיות מיוחדת, אדם שמקרין על סביבתו, לא יתכן שהשפעתו היתה כל כך חסרת ערך!

לכן היה נח משוכנע, שקרוב מאד לודאי, הוא אכן יצליח להחזיר בתשובה כמה אנשים, והרי באמת, נח ואשתו ושלושת בניו ונשותיהם, היו שמונה אנשים. ואילו היה נח מצליח להחזיר בתשובה עוד אדם אחד! היה זה מספיק כדי להציל את כל העולם, שהרי הם תשעה, והקדוש ברוך הוא היה מצטרף עמהם, ולכן בכל ימות מתושלח, המבול לא ירד, כי היה בכוחם של תשעת הצדיקים להגן על העולם.

לבסוף מת מתושלח, וספדו לו שבעה ימים, והיה נח סבור, שלפחות כעת, מישהו יתעורר לשוב בתשובה, מכח דברי המוסר שהיה מתושלח אומר לבני דורו, אך שום דבר לא עזר!

והנה: "נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ", עין בעין רואים באופן מוחשי, כי המבול מתחיל לרדת, ובעלי החיים נכנסים, זוגות זוגות לתיבה! היה נח משוכנע, כי כעת, לפחות מישהו אחד ישוב בתשובה! לכן הוא התמהמה מלהכנס לתיבה!

אם כן, מדוע רבותינו מעבירים עליו ביקורת, ואומרים שהיה "מאמין ולא מאמין", הרי הוא בסך הכל קיוה שמישהו ישוב בתשובה והמבול לא ירד! אלא, שבדרגתו הגבוהה של נח, היתה עליו תביעה:

אם היה ברור לחלוטין בעיני נח, כי אצל הקדוש ברוך הוא, הטבע והנס הם דבר אחד, ואין ביניהם שום חילוק, הרי אז, כשהחלו מי המבול לרדת, היה עליו לרוץ אל התיבה! כל אדם בטבעו, כשהוא חש סכנה אמיתית, הוא לא מתמהמה, הוא ממהר להנצל מן הסכנה! אך נח, התמהמה, המתין, אולי ישוב מישהו בתשובה, "ואז יהיה הגשמים גשמי ברכה", (רש"י בראשית, ז, יב), הוא הראה בהתנהגותו, כי קיומו של הנס, אינו ברור ומוחלט בעיניו כמו קיומו של הטבע!

ממשיך הגאון רבי יעקב גלינסקי ומלמדינו מוסר:
מה אנו יכולים ללמוד מכל זה? נתבונן! כל כך הרבה נבואות נאמרו מפי נביאינו על הגאולה השלימה, והורו: "ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו", שלוש פעמים ביום אנו אומרים "כי לישועתך קיוינו וציפינו כל היום"! אנו מצפים, בהחלט! אך עלינו להתחזק, שיהיו הדברים "באמונה שלימה"! ולא חס ושלום בבחינת "מאמינים ואינם מאמינים"!

בזכות הציפיה והאמונה השלימה, נזכה בעזרת ה' באמת לראות בקרוב בגאולה השלימה בביאת משיח צדקינו במהרה בימינו אמן.

שבת שלום!

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה