הלכה ליום רביעי י"ד תשרי תשפ"ה 16 באוקטובר 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

דוד בן יאיר ושרה ז"ל

שנפל על קידוש ה' במלחמת התקומה.
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

אביו ואמו יאיר ושרה שורץ

חג הסוכות – מדברי מרן זצ"ל

מובא בגמרא במסכת תענית (דף ט.), שלושה פרנסים (רועים, שדואגים לצאנם) טובים עמדו לישראל, משה, אהרן ומרים. ושלוש מתנות טובות ניתנו מהקדוש ברוך הוא על ידם, באר מים, ענני הכבוד, וירידת המן. הבאר, בזכות מרים, ענני הכבוד, בזכות אהרן, וירידת המן, בזכות משה.

והנה מבואר בדברי חז"ל ובשלחן ערוך, כי מצוות הסוכה, היא זכר לענני הכבוד, שהיו כמו עננים ממש, שהקיף בהם הקדוש ברוך הוא את ישראל במדבר, והיו מגנים עליהם לבל יכה בהם שרב ושמש, (כמו שמבואר במסכת סוכה דף יא סוף עמוד ב).

ויש לשאול, מדוע אנו מציינים בכבוד גדול כל כך את הנס של ענני הכבוד, בבניית הסוכה ובישיבה בתוכה, ואילו זכר למן, או לבאר המים, אין אנו עושים שום דבר?!

והגאון רבי חיים כפוסי "בעל הנס", שהיה אב בית דין במצרים, כתב ליישב, שלגבי המן והבאר, אין אנו צריכים לעשות זכר באופן מיוחד, מכיון שהנס שלהם, היה בסופו של דבר כדי שיהיה לישראל מה לאכול ולשתות במדבר, והרי לא יעלה על הדעת, שהיה הקדוש ברוך הוא מוציא את ישראל ממצרים ומניח אותם למות בצמא במדבר. לכן על הנסים הללו, אין אנו מחוייבים לעשות זכר באופן מיוחד.

ולמרות שלמעשה, נס המן, וכן נס הבאר, היו יכולים להעשות בדרך הטבע, שיכול היה ה' לעשות שימצאו ישראל מזון שצומח מן הארץ, וכן יכלו לרדת להם גשמים מן השמים, כפי שבדרך כלל, הלחם גדל מן הארץ, והמים באים מן השמים, אך כאן, ה' יתברך עשה להם נס, שהיו הדברים להיפך, שהמים יצאו להם מן הארץ, והלחם ירד להם מן השמים. ובכל זאת, למרות הנסים הגדולים הללו, עיקר ההודאה היא על עצם המאכל והמשקה שהיו לישראל במדבר, ועל זה לא ראוי לעשות זכר מיוחד, שכן כאמור, אי אפשר שלא היה ה' נותן לישראל מזון ושתיה במדבר.

אולם ענני הכבוד, היו ענין אחר לגמרי! עם ישראל יכלו לחיות במדבר גם בלי ענני הכבוד. אמנם מידי פעם היו יחידים ואולי אף רבים מהם נפגעים מחמת החום הכבד, או מעקיצת נחש או עקרב, אך בכל זאת, הרי יש הרבה עוברי דרכים, ויש ערביים שדרים תמיד במדבר, ומסתדרים בדרך הטבע. לכן, לא היה ה' צריך לעשות נס מיוחד כזה לעם ישראל, אלא מידה טובה מרובה עשה ה' לישראל לפנים משורת הדין!

ולכן נצטוינו לעשות זכר מיוחד לענני הכבוד, לאות ולזכרון לתמיד, כמה אוהב הקדוש ברוך הוא את ישראל, וחפץ להגן עליהם מכל רע!

עוד אפשר ליישב את השאלה, שכן לפני ירידת המן ובאר המים, היתה תלונה מעם ישראל, כמו שנאמר: "וַיִּלּוֹנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן בַּמִּדְבָּר, וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד ה' בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל סִיר הַבָּשָׂר בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע, כִּי הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לְהָמִית אֶת כָּל הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב". ורק אחר כך נאמר "הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם".

וכן לפני נתינת המים של הבאר, כתוב בתורה: "וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה, וַיֹּאמְרוּ תְּנוּ לָנוּ מַיִם וְנִשְׁתֶּה"! ורק לאחר מכן נאמר: "הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם עַל הַצּוּר בְּחֹרֵב, וְהִכִּיתָ בַצּוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם וְשָׁתָה הָעָם". וזו בארה של מרים.

אולם ענני הכבוד, ניתנו לעם ישראל ללא בקשה וללא תלונה, וברוב טובו וחסדו פרס ענן למסך. לכן לא נצטוינו לעשות זכר, אלא לענני הכבוד.

נזכור זאת בימי הסוכות הקדושים, אשרינו מה טוב חלקינו! אנו ישראל עם סגולה, עם קדושים, ואנו זוכים לשבת בצלא דמהמנותא, בצל הסוכה הקדושה, ואם נעשה רצונו של ה' יתברך, גם הוא מצדו, ימשיך טובו וחסדו עלינו, ונשמע ונתבשר בשנה זו בשורות טובות, ישועות ונחמות. אמן כן יהי רצון.

מערכת הלכה יומית, רבניה וחבריה, מברכים את כל הלומדים היקרים שלנו, תזכו לשנים רבות נעימות וטובות, שנה טובה ומבורכת, חג שמח, ומשמחת החג יושפע לכם ולבני הנלוים אליכם שפע שמחה וטובה לכל השנה כולה. אמן.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה