מובא בגמרא במסכת תענית (דף ט.), שלושה פרנסים (רועים, שדואגים לצאנם) טובים עמדו לישראל, משה, אהרן ומרים. ושלוש מתנות טובות ניתנו מהקדוש ברוך הוא על ידם, באר מים, ענני הכבוד, וירידת המן. הבאר, בזכות מרים, ענני הכבוד, בזכות אהרן, וירידת המן, בזכות משה.
והנה מבואר בדברי חז"ל ובשלחן ערוך, כי מצוות הסוכה, היא זכר לענני הכבוד, שהיו כמו עננים ממש, שהקיף בהם הקדוש ברוך הוא את ישראל במדבר, והיו מגנים עליהם לבל יכה בהם שרב ושמש, (כמו שמבואר במסכת סוכה דף יא סוף עמוד ב).
ויש לשאול, מדוע אנו מציינים בכבוד גדול כל כך את הנס של ענני הכבוד, בבניית הסוכה ובישיבה בתוכה, ואילו זכר למן, או לבאר המים, אין אנו עושים שום דבר?!
והגאון רבי חיים כפוסי "בעל הנס", שהיה אב בית דין במצרים, כתב ליישב, שלגבי המן והבאר, אין אנו צריכים לעשות זכר באופן מיוחד, מכיון שהנס שלהם, היה בסופו של דבר כדי שיהיה לישראל מה לאכול ולשתות במדבר, והרי לא יעלה על הדעת, שהיה הקדוש ברוך הוא מוציא את ישראל ממצרים ומניח אותם למות בצמא במדבר. לכן על הנסים הללו, אין אנו מחוייבים לעשות זכר באופן מיוחד.
ולמרות שלמעשה, נס המן, וכן נס הבאר, היו יכולים להעשות בדרך הטבע, שיכול היה ה' לעשות שימצאו ישראל מזון שצומח מן הארץ, וכן יכלו לרדת להם גשמים מן השמים, כפי שבדרך כלל, הלחם גדל מן הארץ, והמים באים מן השמים, אך כאן, ה' יתברך עשה להם נס, שהיו הדברים להיפך, שהמים יצאו להם מן הארץ, והלחם ירד להם מן השמים. ובכל זאת, למרות הנסים הגדולים הללו, עיקר ההודאה היא על עצם המאכל והמשקה שהיו לישראל במדבר, ועל זה לא ראוי לעשות זכר מיוחד, שכן כאמור, אי אפשר שלא היה ה' נותן לישראל מזון ושתיה במדבר.
אולם ענני הכבוד, היו ענין אחר לגמרי! עם ישראל יכלו לחיות במדבר גם בלי ענני הכבוד. אמנם מידי פעם היו יחידים ואולי אף רבים מהם נפגעים מחמת החום הכבד, או מעקיצת נחש או עקרב, אך בכל זאת, הרי יש הרבה עוברי דרכים, ויש ערביים שדרים תמיד במדבר, ומסתדרים בדרך הטבע. לכן, לא היה ה' צריך לעשות נס מיוחד כזה לעם ישראל, אלא מידה טובה מרובה עשה ה' לישראל לפנים משורת הדין!
ולכן נצטוינו לעשות זכר מיוחד לענני הכבוד, לאות ולזכרון לתמיד, כמה אוהב הקדוש ברוך הוא את ישראל, וחפץ להגן עליהם מכל רע!
עוד אפשר ליישב את השאלה, שכן לפני ירידת המן ובאר המים, היתה תלונה מעם ישראל, כמו שנאמר: "וַיִּלּוֹנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן בַּמִּדְבָּר, וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד ה' בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל סִיר הַבָּשָׂר בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע, כִּי הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לְהָמִית אֶת כָּל הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב". ורק אחר כך נאמר "הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם".
וכן לפני נתינת המים של הבאר, כתוב בתורה: "וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה, וַיֹּאמְרוּ תְּנוּ לָנוּ מַיִם וְנִשְׁתֶּה"! ורק לאחר מכן נאמר: "הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם עַל הַצּוּר בְּחֹרֵב, וְהִכִּיתָ בַצּוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם וְשָׁתָה הָעָם". וזו בארה של מרים.
אולם ענני הכבוד, ניתנו לעם ישראל ללא בקשה וללא תלונה, וברוב טובו וחסדו פרס ענן למסך. לכן לא נצטוינו לעשות זכר, אלא לענני הכבוד.
נזכור זאת בימי הסוכות הקדושים, אשרינו מה טוב חלקינו! אנו ישראל עם סגולה, עם קדושים, ואנו זוכים לשבת בצלא דמהמנותא, בצל הסוכה הקדושה, ואם נעשה רצונו של ה' יתברך, גם הוא מצדו, ימשיך טובו וחסדו עלינו, ונשמע ונתבשר בשנה זו בשורות טובות, ישועות ונחמות. אמן כן יהי רצון.
מערכת הלכה יומית, רבניה וחבריה, מברכים את כל הלומדים היקרים שלנו, תזכו לשנים רבות נעימות וטובות, שנה טובה ומבורכת, חג שמח, ומשמחת החג יושפע לכם ולבני הנלוים אליכם שפע שמחה וטובה לכל השנה כולה. אמן.
