הלכה ליום ראשון כ"ב תמוז תשפ"ד 28 ביולי 2024

ברוקולי חי

שאלה: אנו נוהגים לעשות סלט, שהמרכיב העיקרי בתוכו הוא "ברוקולי" שאינו מבושל, מה מברכים על הסלט?

תשובה: מאחר והברוקולי הוא עיקר הסלט, ממילא עלינו לדון מהי ברכת הברוקולי, שזו היא הברכה הראוייה לכל הסלט.

והנה, הברוקולי הוא ירק, כמו כרובים ומלפפונים, ולכן הברכה הראויה עליו היא "בורא פרי האדמה". כמו שלמדנו במשנה במסכת ברכות (דף לה.).

אולם בשאלה שלפנינו יש לדון, כי באמת שרוב בני האדם אוכלים את הברוקולי כשהוא מבושל, והוא נחשב למשובח יותר בדרך כלל כשהוא מבושל, מאשר כשהוא חי (לא מבושל).

ובגמרא במסכת ברכות (דף לח:), אמר רב נחמן בר יצחק, כל דבר שהברכה הראשונה עליו היא "בורא פרי האדמה", אם בישלו אותו, מברכים עליו "שהכל נהיה בדברו". ובגמרא הביאו לדוגמא את הירק "כרתי", שהוא משובח יותר כשהוא חי מאשר כשהוא מבושל, ולכן אם בישלו אותו, נחשב הדבר שהוא "השתנה לגריעותא", כלומר, הוא השתנה לרעה, ולכן הברכה עליו היא "שהכל נהיה בדברו", שהיא ברכה כוללת על כל מיני המאכלים, ולא "בורא פרי האדמה" שהיא ברכה מיוחדת לירקות כשטעמם טוב.

וכן פסק מרן השלחן ערוך (בסימן רה). שעל הכרתי, מברכים "בורא פרי האדמה" כשהוא חי, ו"שהכל נהיה בדברו" כשהוא מבושל.

וכן הדין להיפך, ירקות שהם טובים יותר כשהם מבושלים, הרי שכאשר הם מבושלים, מברכים עליהם "בורא פרי האדמה", וכאשר הם חיים, מברכים עליהם "שהכל נהיה בדברו". ולכן על קישואים מבושלים, מברכים "בורא פרי האדמה", אבל על קישואים חיים, מברכים "שהכל נהיה בדברו".

ופירות וירקות שטובים מאד, הן כשהם חיים והן כשהם מבושלים, לעולם מברכים עליהם את הברכה הראוייה להם, "בורא פרי העץ" או "בורא פרי האדמה".

ומבואר בדברי רבותינו האחרונים, (הביאם בשו"ת אוצרות יוסף ח"י סימן ז), שהאופן לדעת אם הירק משובח יותר חי מאשר מבושל, הוא פשוט באמצעות בדיקה, מה נוהגים רוב בני האדם באותו מקום.

ולכן, לגבי ירק ה"ברוקולי", מאחר ודרך רוב בני האדם בכל המקומות שאנו מכירים, לאכול אותו כשהוא מבושל יותר מאשר כשהוא חי, לכן כשהוא חי, יש לברך עליו "שהכל נהיה בדברו". ולכן ברכת סלט עם ברוקולי חי, היא "שהכל נהיה בדברו".

יש להבהיר, שהברוקולי נחשב לנגוע בתולעים, ולכן יש לרכוש רק מתוצרת מיוחדת עם פיקוח על גידול ללא חרקים, וכן יש לשטוף את הירק כפי ההוראות שעל גבי האריזה. (יש גידול למשל של "גוש קטיף", או קפוא עם כשרות מיוחדת ללא חרקים).

שאלות ותשובות על ההלכה

שאלה להבנה וללמוד

א - יש רגילות גדולה מאוד לאכול את הברוקולי חי בסלט. ולא ניראה כמו שכתבתם שהרגילות לאכולו מבושל

ב- הכלל שכתבתם צריך הבנה כי לפי זה יש לברך על תירס שהכל, ועל פירה תפו״א יש לברך שהכל וכן הלאה כיוון שהרגילות לאוכלם מבושלים? כ"ד תמוז תשפ"ד / 30 ביולי 2024

לגבי תירס ותפוח אדמה, מאחר והרגילות היא לאכול אותם מבושלים, יש לברך עליהם בורא פרי האדמה כשהם מבושלים.

לגבי ברוקולי, זה נכון שזה דבר נפוץ לאכול אותו חי, אבל עדיין רוב בני האדם מעדיפים לאכול אותו מבושל, וזה היעוד העיקרי שלו, לכן כשהוא חי, ברכתו שהכל נהיה בדברו.

לעניין ברוקולי היום נפוץ מאוד בהרבה בתים מסעדות וכד", לעשות סלט עם ברוקולי חי זה כבר לא בגדר בטלה דעתו, כך שיתכן באמת כשאוכלים אותו בסלט דוקא תהיה ברכתו אדמה כ"ג תמוז תשפ"ד / 29 ביולי 2024

כמו שהבאנו בשם הפוסקים, הדרך לקבוע אם כך או כך הדרך, היא פשוט מה עושים רוב האנשים. למיטב ידיעתי גם במדינות שמקובל לעשות סלט ברוקולי חי, זה עדיין לא הרוב. ולכן, אפילו שזו התנהגות נורמלית, ולא דבר חריג, עדיין ברכת הברוקולי חי תהיה שהכל נהיה בדברו.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה