הלכה ליום שישי כ"ה ניסן תשפ"ד 3 במאי 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם בן משה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

פרשת אחרי מות

נאמר בפרשה, שאסור לנו לאכול מן הדם: "כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר בַּדָּם הִוא וַאֲנִי נְתַתִּיו לָכֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר". ופשט הדברים, כי הדם שבבהמה הנשחטת, אינו מיועד אלא להיות נזרק על המזבח בזמן שהיו מקריבים קרבנות, אבל לא יהיה ראוי למאכל לבני האדם.

ורבינו הרמב"ן בפירושו, הסביר כאן ענין עמוק, כי ה' יתברך ברא את כל הנבראים שבעולם לצורך האדם, כי האדם הוא הבריאה היחידה בעולם הזה שמכירה את בוראה, ולכן ראויים כל שאר הנבראים להברא כדי לשמש אותו.

אך אף על פי כן, מתחילה, כשברא ה' את העולם, לא הותר לאדם לאכול מבשר הבהמה, אלא אך ורק מדברים הצומחים והדוממים, אבל מן החי, היה אסור לאכול שום דבר. עד שיצא נח מהתיבה, ואז התיר לו ה' יתברך לאכול מן הבשר. וכמו שנאמר: "כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את כל".

והנה גם אז, לא התיר לנו ה', אלא את גופם של בעלי החיים, שהרי כל מהות בעלי החיים היא לצורך ולהנאת האדם, אבל הדם, שבו הנפש, לא נברא אלא כדי להועיל לנפש האדם הרוחנית, לכפר על עוונותיו בקרבנות, ולא שיאכלוהו.

והוסיף על כך רבינו הרמב"ן, כי כל דבר הנאכל על ידי האדם, הופך להיות חלק אחד עם האדם, וכאשר אדם אוכל מן הבהמות הטהורות, אין הדבר משפיע עליו כל כך, אבל אם יאכל מן הדם, שבו נמצאת נפש הבהמה, יגרום הדבר לטבע גס בנפשו של האדם ולמידות רעות.

למדים אנו, כמה יש להקפיד על כשרות המאכלים, שהרי כל מאכל שאינו מותר לנו, הופך לגוף אחד עם זה שאוכל אותו, והדבר משפיע עמוקות על נפש האדם, ומי יודע כמה שנים וכמה מעשים יש לעשות כדי לטהר את האדם מן הטומאות הללו.

עוד יש לפרש בפסוק זה, שנאמר "ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר", מה שכתב רבינו האור החיים, שכוונת ה' יתברך להזהיר אותנו שלא נפגע בבעלי החיים, אלא לצורך שהותר לנו, כי לא נתן ה' יתברך היתר לשפוך את דם הבהמה (שלא לצורך אכילה), אלא כדי לכפר על נפשותינו, וכאן הזהירה התורה, שלא ניתנו לנו בעלי החיים במתנה כדי שנעשה בהם כל מה שנחפוץ, וכל כך חמור הדבר, עד שכאשר יש בהמה שהרגה אדם, ולמשל, שור שנגח אדם והרג אותו, שהדין הוא שאותו השור חייב מיתה, הרי חייבים לדון את השור על פי סנהדרין של עשרים ושלושה דיינים, כשם שדנים אדם שחייב מיתה, ולא הותרה הבהמה אלא כדי לאכול או להשתמש בבשרה, שכך עלה לפני ה' יתברך, אך חלילה להמית לחינם. ואדרבה, ה' יתברך "רחמיו על כל מעשיו" ומצוה עלינו להיות רחמנים כלפי כל הבריות שבעולם.

שבת שלום!

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה