כמו שלמדנו שבוע שעבר, אור לארבעה עשר בניסן, בודקין את החמץ לאור הנר. והשנה (תשפ"ו) יחול ליל בדיקת חמץ ביום שלישי הקרוב בלילה, ליל יום רביעי.
ברכת הבדיקה
לפני שמתחילים בבדיקת חמץ, יש לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצונו על ביעור חמץ". ונוסח הברכה מודפס בכל המחזורים לחג הפסח או לשלושת הרגלים.
והטעם שלא מברכים "על בדיקת חמץ", הוא משום שכל ענין הבדיקה, אין תכליתו אלא כדי לבער את החמץ מן הבית, שהיא עיקר המצוה ועליה אנו מברכים.
דיבור באמצע הבדיקה
אסור לדבר בין הברכה לתחילת הבדיקה, כדי שלא יהיה "הפסק" בין הברכה למצוה. ובאמצע הבדיקה אפשר לדבר דברים שהם מענין הבדיקה, כמו לשאול את בני הבית מה יש כאן וכדומה, אבל אין לדבר דיבורים רגילים, עד לאחר הבדיקה לאחר שיאמרו את נוסח "ביטול חמץ" (שהזכרנו שבוע שעבר). ומכל מקום אם בטעות דיבר באמצע הבדיקה, אינו חוזר לברך.
שהחיינו
נחלקו הפוסקים אם צריך לברך ברכת "שהחיינו" על בדיקת חמץ. שלדעתו של הגאון הפרי חדש יש לברך. אולם למעשה אין לברך ברכה זו. אך מי שיכול, נכון לצאת ידי חובת כל הפוסקים, על ידי כך שיביא פרי חדש לביתו, ויניח אותו לפניו בשעת ברכת "על ביעור חמץ", ואז יתחיל קצת בבדיקה (כדי שלא יהיה הפסק), ואז יברך שהחיינו וימשיך בבדיקה, ולאחר הבדיקה והביטול יברך "בורא פרי העץ" ויאכל מהפרי. וכל זה כאמור, אינו חובה מצד הדין, אלא ממידת חסידות בלבד. (חזון עובדיה פסח עמוד מה).
מכונית
מי שיש ברשותו מכונית, עליו לבדוק אותה בבדיקת חמץ לאור הנר. ואפילו אם ניקו היטב את הרכב קודם לכן, חובה לבדוק אותו בליל בדיקת חמץ. (שם עמוד נב).
מה יעשו עם החמץ
כל החמץ שנשאר בבית לאחר הבדיקה, ובכלל זה גם אם שומרים חמץ כדי לאכול ממנו בבוקר שלמחרת (לפני זמן איסור אכילת חמץ), יש להניח אותו שמור במקום מיוחד, בתוך שקית וכדומה, כדי שלא יתפזר, ובפרט יש להזהר בזה כשיש ילדים קטנים בבית שעלולים לגעת בחמץ, שאז יש להשגיח עליהם היטב שלא ישוטטו בבית בשעה שאוכלים, ולא יתעסקו עם החמץ בלי השגחה היטב.
זמן איסור אכילת חמץ
בערב פסח, שיחול השנה (תשפ"ו) ביום רביע, זמן איסור אכילת חמץ בארץ ישראל יהיה בערך בשעה עשר ואחת עשרה דקות (בבוקר). וסוף זמן ביעור חמץ יהיה בשעה אחת עשרה ועשרים ושבע דקות. ובכל מקום בעולם יש לבדוק את הזמנים על פי לוחות השנה המוסמכים שיש במקום.
שריפת וביטול חמץ
למחרת ליל בדיקת חמץ, בבוקר, לוקחים את כל החמץ שנמצא בבית, ושורפים אותו ב"שריפת חמץ", ולאחר שריפת חמץ אומרים שוב את נוסח הביטול, כפי שהוא מופיע במחזורים לפסח. ויש שינוי בין הנוסח שבלילה ובין הנוסח שביום, שביום אומרים: כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי "דחזיתיה ודלא חזיתיה, דביערתיה ודלא ביערתיה", לביטיל ולהוי כעפרא דארעא. ופירוש הדברים: כל חמץ ושאור שנמצא ברשותי, "שראיתי אותו ושלא ראיתי אותו, שביערתי אותו ושלא ביערתי אותו", יבטל ויהיה כמו עפר הארץ.
והטעם שבלילה לא אומרים "דחזיתיה ודלא חזיתיה", הוא משום שבלילה אנו בכוונה שומרים חלק מהחמץ כדי להשתמש בו בבוקר, ולכן אנו לא מבטלים את כל החמץ, אבל ביום שאין אנו משאירים יותר חמץ, אז מתאים לומר שכל החמץ שברשותינו יהיה מבוטל. (בית יוסף סימן תלד).
