הלכה ליום שישי י"ב אדר ב תשפ"ד 22 במרץ 2024

שבת זכור - ותוספת בענין זכר למחצית השקל

על פי דברי תורה שנשא מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בשבת זכור
ערוך על ידי נכדו הרב יעקב ששון הי"ו

נאמר במגילת אסתר, "וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ, וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם, וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים, וְלַמֶּלֶךְ אֵין שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם".

אמרו רבותינו במסכת מגילה (דף יג:), "לית דידע לישנא בישא כהמן הרשע", "אין מי שידע לדבר לשון הרע כמו המן הרשע", ואמרו רבותינו, המן הרשע היה עושה את מעשי זקנו, הסבא של סבא שלו, עמלק, כשם שעמלק התחכם לעשות את מעשיו המרושעים, כך עשה המן. שהרי עמלק עשה צחוק ודיבר דברי בוז על אות ברית קודש של מצוות המילה שנוהגים בה ישראל, שמלים את ילדיהם בני שמונה ימים. כך עשה המן, גזר גזירה "הומאנית", שיהיה אסור למול את הילדים, כמו שאמרו רבותינו, "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר", "ששון – זו מילה", ופירש רש"י, שמתחילה המן גזר על ישראל שלא יוכלו למול את בניהם, וכשהרגוהו בטלה גזירתו.

אמר המן הרשע: "יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים", בוא ונכלה אותם מן העולם!

והנה עלינו להבין, מהי טענתו של המן באומרו "עם מפוזר ומפורד", אלא שטענתו של המן היתה, כמו "קונספירציה" נגד היהודים, אמר המן, אלה היהודים נכלוליים, הם מתפזרים בכוונה בכל העולם כדי להסית ולהדיח את כל העמים להכנס לאמונה שלהם, "ודתיהם שונות מכל עם", אי אפשר לנו לקבל את הדת שלהם! שהרי אין למצוות שלהם הבנה בשכל! "ואת דתי המלך אינם עושים", שלא הסכימו ישראל לשלם מיסים שהיו לוקחים מהם לעבודה זרה.

ועוד יתכן לפרש, מה שאמר המן "עם אחד מפוזר ומפורד", מהי הקשר בין "מפוזר" ל"מפורד"? אלא שבנוהג שבעולם, שני אנשים הקרובים זה לזה ותמיד נמצאים יחד, הרי הם עלולים להגיע לידי סכסוך ושנאה, כי בְּרֹב דְּבָרִים לֹא יֶחְדַּל פָּשַׁע, וכמו שנאמר בספר משלי (כה, יז), "הֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ פֶּן יִשְׂבָּעֲךָ וּשְׂנֵאֶךָ", אולם אם אינם מקורבים כל כך איש לרעהו, ונפגשים רק לעתים רחוקות, יש תקוה שישארו באהבתם תמיד.

ולזכה התכוון המן הרשע כשאמר, "מפוזר ומפורד", שהם מפוזרים איש מרעהו, בריחוק מקום, ובכל זאת הם מפורדים בלבותיהם, כי יש להם שנאה בתוך הלבבות שלהם, כל אחד שונא את חבירו. זו היתה טענתו המרושעת על ישראל, שאמר למלך, ראה את היהודים, איך זה היהודי הגר בשושן, אומר בהתפארות: "אני פרסי משושן הבירה"! וזה שנמצא בבבל, אומר "אין מיוחסים יותר מהבבלים"! (בכתובות קיא.), והאחד אומר "אני ספרדי טהור", והאשכנזי אומר להם, "כולכם פְרֶנְקִים", ושנאה זו נגרמה בתוך עם ישראל מחמת הגולה, שנעשו שונים אלה מאלה.

ולכן כאשר באו הפסוקים להזכיר את מרדכי היהודי, נאמרו דוקא הדברים שסותרים את טענותיו של המן הרשע:

 "אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי". שהרי כבר העירו רבותינו על הסתירה שיש כאן, שנאמר "איש יהודי", כלומר, משבט יהודה, ואחר כך נאמר "איש ימיני", כלומר משבט בנימין. ויתכן לפרש שבא לרמוז בזה, שאצל מרדכי היהודי היו כולם שוים, באהבת ישראל, אם משבט יהודה מזרע הממלכה, מן המובחרים שבישראל, ואם מבנימין הצעיר איש ימיני, מקטני שבטי ישראל, ולא היה מרדכי מבדיל בין עדה לעדה ובין שבט לשבט, ולכן זכה להיות בן יאיר, כמו שפירשו חז"ל, "בן יאיר", שהאיר עיני ישראל בתורתו, "בן שמעי", בן ששמע אל תפלתו, "בן קיש", שהקיש על שערי רחמים ופתחו לו.

ולכאורה צריך להבין את הכפילות, "בן שמעי בן קיש", שדרשו בהם רבותינו ממש את אותו הענין, שנענה מרדכי בתפלותיו, (ששמע ה' תפלותיו, ושהקיש על שערי רחמים ופתחו לו), ולשם מה הכפילות?

ופירש הגאון רבי חיים אבולעפייא בספרו מקראי קודש, על פי מה שאמרו במסכת תענית (כה:), שמואל הקטן גזר תענית (כי לא ירדו גשמים בשנת בצורת), וירדו להם גשמים באותו יום לפני הנץ החמה. כלומר, עוד בטרם התחילו בתענית, כבר ירדו גשמים. וחשבו הציבור שזהו סימן טוב להם, שלא הוצרכו להתענות, ובטרם קראו אל ה' כבר נענו. אמר להם שמואל הקטן, אמשול לכם משל למה הדבר דומה? לעבד שמבקש פרס מרבו, אמר לעבדיו, תנו לו ולא אשמע קולו! כלומר, שהמלך לא רוצה בכלל לשמוע את העבד, ומעדיף לתת לו מה שירצה העיקר שלא יצטרך לשמוע אותו. הבינו הציבור שלא מחמת השבח שלהם נענו, אלא אדרבה, להיפך, ה' כלל לא רצה לשמוע את קולם.

לשנה אחרת, שוב גזר שמואל הקטן תענית על הגשמים, וירדו להם גשמים באותה השנה אחרי שקיעת החמה, כלומר, אחרי סיום התענית, אמר להם שמואל הקטן, גם השנה אין זה סימן טוב לציבור, משל למה הדבר דומה? לעבד שבא לבקש פרס מרבו, אמר להם לעבדיו, המתינו לו עד שיתמקמק ויצטער ואחר כך תנו לו.

אם כן היאך הוא שבחו של ציבור? מתי רואים שבאמת הציבור רצויים לפני ה'? כאשר אומר השליח ציבור "משיב הרוח ומוריד הגשם" ומיד יורדים גשמי ברכה!. כאשר בשמים שומעים את התפילה, אך לא ממתינים הרבה, זהו סימן שהתפילה רצוייה לפני ה'.  

לכן אמרו "בן שמעי", ששמע האל את תפלתו, ולא אמר "תנו לו ולא אשמע את קולו", "בן קיש", שהקיש על שערי רחמים ופתחו לו, כלומר, מיד אחרי שהקיש, פתחו לו שערי צדק, ולא היה עליו להתמקמק ולהצטער, אלא כמו שאמרו, אמר משיב הרוח, ומיד נשבה רוח.

זכות מרדכי ואסתר תעמוד לנו, שנזכה גם בזמנינו לראות בגאולה שלימה, גאולה רוחנית וגשמית, אמן כן יהי רצון.

בענין זכר למחצית השקל - כפי שכתבנו כבר, על פי הוראת הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף, טוב לתת זכר למחצית השקל כעשרים ותשעה שקלים לנפש. ושוב אנו ממליצים בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים שם הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, העושים מעשיהם לשם שמים, להגדיל תורה ולהאדירה.

להפקדת תרומות, מספר החשבון הוא: 169250, סניף 167, בנק דיסקונט.
תזכו למצוות.

שבת שלום!

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום
האם ניתן לשים עלוני שבת במיכל למחזור נייר? האם יש הבדל בין העלונים? למשל אם אין פסוק שלם או שם השם המפורש? (לדוג הידברות, שיחת השבוע וכו)
תודה רבה ח' אדר ב תשפ"ב / 11 במרץ 2022

יש לשים אותם בגניזה. תבורכו,

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה