הלכה ליום ראשון כ"ה שבט תשפ"ד 4 בפברואר 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת מרת אמנו ועטרת ראשנו

פריאה בת שרה ז״ל

במלאות השבעה לפטירתה שנשמתה תעלה מעלה מעלה ותנוח על משכבה ותהיי מליצת יושר על בני ביתה ועל עם ישראל. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחת בצלאל

חימום פת בשבת

שאלה: במאפיה הסמוכה לביתינו, מוכרים לחם מיוחד לשבת ("פרנה"), ושמנו לב שלפעמים במרכז הלחם, יש חלק שאינו אפוי. האם יש בעיה בחימום הלחם הזה בשבת?

תשובה: ראשית, נכון הדבר, שדבר שנאפה לפני שבת, מותר לחזור ולחמם אותו בשבת על גבי הפלאטה, מפני ש"אין אפיה אחרי אפיה", ומאחר והפת כבר אפויה לגמרי, הרי שבהמשך החימום שלה, אף על פי שהיא חוזר להתחמם, אין איסור בשבת.

בן דרוסאי
ונחלקו רבותינו הראשונים, לגבי מאכל שהתבשל "כמאכל בן דרוסאי", כלומר, מאכל שהתבשל באופן קל, ולא נגמר בישולו, האם יש איסור מן התורה בהמשך בישולו או חימומו בשבת, או שאין בזה איסור מן התורה. ("בן דרוסאי", היה לסטים, עבריין, והוא היה רגיל לבשל את המאכלים שלו בישול קצר, והיה אוכל אותם כשהם אינם מבושלים היטב. רש"י שבת כ.).

ולמעשה, פסק מרן השלחן ערוך (בסימן שיח סעיף ד), שמאכל שלא נגמר בישולו לפני שבת, יש איסור לחזור ולבשל אותו, או לחמם אותו, בשבת. והסביר הגאון המשנה ברורה, שהכוונה בזה, שכל זמן שהתבשיל לא התבשל "כל צרכו", לגמרי, יש איסור לחמם אותו בשבת.

הדין בלחם
ובדין זה, אין חילוק בין תבשיל לבין מאפה, כי גם דבר אפוי, אם הוא לא נאפה כראוי לפני שבת, יש איסור לחזור ולחמם אותו בשבת, מפני שעל ידי כך ממשיכים את פעולת האפיה האסורה בהחלט בשבת.

ומכאן התשובה לשאלה שלפנינו. מי שקונה מאפה כזה, שלא נאפה כל צרכו, הרי שאסור בהחלט לחזור ולחמם אותו בשבת על גבי הפלאטה.

דברים הקשים ללימוד
ויש להוסיף על כך, מה שאמרו רבותינו בסוף מסכת הוריות (דף יג:), שאחד מן הדברים הגורמים לאדם שלא יצליח בלימודו ולא יבין היטב מה שלומד, הוא אכילת "פת שלא נתבשל כל צרכו", כלומר, פת לחם כזו, שלא אפו אותה כראוי, היא גורמת נזק לאדם, שלא יצליח בלימודו.

ולסיכום: פת שלא נאפתה כראוי לפני שבת, אסור לחזור ולחמם אותה בשבת.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה