הלכה ליום שישי כ"ג שבט תשפ"ד 2 בפברואר 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אסתר בת פורטונה, מסעוד (אשר) בן לאה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה

הוקדש על ידי

המשפחה

פרשת יתרו

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל

בפרשת השבוע, מוזכרות מצוות רבות, ובפרט "עשרת הדיברות" החקוקות היטב בלבו של כל יהודי.

וכך נאמר: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ, לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ". כלומר, מבטיח ה' יתברך, שמי שיכבד את אביו ואת אמו, יזכה בזה גם לאריכות ימים.

וכיוצא בזה נאמר לגבי מצוות שילוח הקן: "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ, לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים". גם כאן, מבטיחה התורה אריכות ימים למי שיקיים את המצוה כנדרש.

ובגמרא במסכת חגיגה (דף טו.), מספרת הגמרא באריכות, על אלישע בן אבויה, שהיה רבו של רבי מאיר, והיה תלמיד חכם מופלג, אולם היו "ספרי מינים נושרים מחיקו", ו"זמר יווני לא פסק מפיו", ולפיכך, סופו היה שיצא לתרבות רעה, והיה מחלל שבת, מפני שסבר בטעות שאינו יכול לשוב בתשובה, עד שנפטר מן העולם, ורבותינו, רבי מאיר ורבי יוחנן "הפכו עולמות" כדי לזכות אותו, להוציאו ממידת הדין, ולהכניסו לעולם הבא.

והתוספות שם הוסיפו, בשם רבותינו בתלמוד ירושלמי, שאמו של אלישע בן אבויה, אכלה בימי הריונה מאכל איסור, ומחמת טומאת מאכל האיסור, דבר זה פעפע בו, והיה בין הגורמים לכך שלבסוף יצא לתרבות רעה. עוד הביאו התוספות, שאביו של אלישע שלח אותו לישיבה, לא לשם שמים, וכוונתו לא היתה נכונה. הדברים הללו גרמו לו לבסוף למה שהיה.

ובגמרא במסכת קידושין (דף לט:), אמרו חז"ל, שאלישע בן אבויה ראה נער אחד, שצוה עליו אביו לעלות בסולם ולקיים מצוות שילוח הקן, ובירידתו מן הסולם, נפל הנער ומת.

תמה על כך אלישע בן אבויה:
אלו שתי מצוות מיוחדות, שעל שתיהן מבטיחה התורה אריכות ימים! והנה הנער הזה מת כך בקיצור ימים ושנים. איך יתכן הדבר? וזה היה מן הגורמים לכך שלבסוף יצא לתרבות רעה. (אף שבגמרא חגיגה מבואר, שיצא לתרבות רעה מפני שעסק באופן לא נכון בתורת הקבלה, והדברים טמירים במדרגות עליונות, אך אנו נביא את הדברים כפי שהם בלי להכנס לביאורים נוספים).

לימים, כך אמרו בגמרא, בן בתו של אלישע בן אבויה, עמד ודרש: "למען יטב לך" - בעולם שכולו טוב. "ולמען יאריכון ימיך" – בעולם שכולו ארוך! כלומר, הגם שהמצוות הללו מסוגלות באמת לאריכות ימים, אולם עיקר השכר עליהן, הוא באריכות ימים בעולם הבא, שהוא העולם העיקרי.

העיר על כך מגיד המישרים הגאון הצדיק רבי יעקב גלינסקי, שלכאורה אלישע עצמו יכול היה לתרץ את הקושיה שעמדה לפניו בקלות! אמנם הנער הלך בשליחות אביו, אך באמת לא היה זה אביו! וגם מצוות שילוח הקן לא קיים, כי היה זה האב שרבץ על האפרוחים, ולא האם! נמצא שלא היתה כאן שום מצוה!

אולם האמת היא, שעלינו בסופו של דבר להזדקק לדרשתו של רבי יעקב, ש"למען יטב לך", הכוונה בעולם שכולו טוב, "והארכת ימים" בעולם שכולו ארוך, שאם נתבונן, הרי תוספת של עשר או עשרים שנות חיים, אינה יכולה להקרא "שכר מצוה" בכלל! שהרי משנה מפורשת שנינו: כל העושה מצוה אחת, מיטיבין לו ומאריכין לו ימיו, ופירשו חז"ל (קדושין לט:), "לעולם הבא"! זו ההטבה האמיתית! כי יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא, יותר מכל חיי העולם הזה!, חיי העולם הבא הם שכר נצחי! לנצח נצחים!

ומספר רבי יעקב גלינסקי, מעשה שהיה:
עשיר מופלג מארצות הברית, הפליג באוניה לפולין, לבקר את קרוביו המתגוררים בוורשה. אמר, אם כבר אני כאן, אלך לקבל ברכה מה"חפץ חיים", שהרי בכל העולם נודע שמו כגדול הדור וכצדיק הדור!

חקר ושאל, היכן הוא מתגורר? השיבו לו, "בראדין", שאל, ואיפה היא ראדין? אמרו לו, "זו אינה עיר, אלא עיירה". ואיך מגיעים אליה? השיבו לו, "נוסעים ברכבת עד לידא, ושם נוסעים עם עגלה רתומה לסוס כעשרים וארבעה קילומטר עד ראדין. שם כבר תשאל ויאמרו לך"!

חשב לעצמו: מה ראה רבם של ישראל לקבוע את מקום מגוריו בעיירה כזו? כנראה מדובר בעיירת נופש ציורית, ויש לו שם דירת נופש מרחיבת דעת!

נסע והטלטל בדרכים, עד שהגיע לראדין. חשכו עיניו. ראה עיירה זנוחה שבתיה מטים לנפול. והכל הצביעו לו על בקתה עלובה של "החפץ חיים". נכנס העשיר לבית הרב, והנה הוא רואה, בקתה עלובה, אפילו לא מרוצפת, שלחן עץ פשוט ושני ספסלי עץ לצדיו. אפילו לא כסא!

נדהם העשיר, פנה לחפץ חיים ושאל: "רבי! איפה הרהיטים שלכם"? שאל אותו החפץ חיים בחזרה: "והיכן הרהיטים שלכם"? השיב העשיר: "אני לא מקומי"! השיב לו החפץ חיים: "גם אני לא מקומי"!

החפץ חיים עסק בריהוט ביתו המתוקן לו לחיי העולם הבא, עניני העולם הזה כלל לא העסיקו אותו.

ואספר מעשה שהיה:
לפני כעשרים שנה, סידרו עבור מרן הסבא זצ"ל מכונית יוקרתית. מכונית נאה ומשוכללת, בה מרן היה אמור ליסוע מידי יום, לסנדקאות, ולשיעורי תורה. אולם בכל זאת, כאשר הגיעה המכונית ארצה, סידרו בתוכה אי אילו ענינים בצורה לא נכונה, כך שהמכונית לא היתה תקינה. לאחר כשבוע מאז שהגיעה, נשלחה המכונית אחר כבוד ל"מוסך" כדי לסדר את הבעיה.

בימים בהם לא היה למרן רכב, היו מסדרים מידי יום, שמישהו יקח את מרן לאן שהיה צריך. פעם היה זה בנו הגאון רבי דוד, ופעם שכן או קרוב משפחה, בכל פעם מישהו אחר. כמובן שהדבר גרר לעתים עיכובים ואי נעימויות.

לאחר כמה ימים הוחזרה המכונית. אך שוב, נתגלתה בה בעיה. והמכונית שוב נשלחה למוסך, ובמשך ימים רבים לא היה למרן רכב, והוא הזדקק לטובותיהם של אחרים שיקחו אותו.

בה בעת, התפרסם בכלי התקשורת, שלמרן יש מכונית יוקרתית, ובודאי הוא מאד שמח שיש לו רכב כל כך מפואר. וכיוצא בזה נכתבו דברי שטות, שהרי אנשים שאינם מבינים את הלך רוחו של גאון הדור, לא יכולים להאמין, שהוא אפילו אינו יודע את שם הרכב בו הוא נוסע.

ערב אחד, היה על מרן לצאת לשיעורי תורה. לשם כך, ביקשו מאחד מקרוביו שיקח אותו ברכבו. היה זה רכב פשוט ולא חדש, אך תקין. מרן ישב בסמוך לנהג, ושאל אותו:

אמור לי, איך נקראת המכונית שלך? השיב לו הנהג, מדוע הרב שואל שאלה כזו? אך הרב עמד על שלו, וביקש, נו, אמור לי, איך נקרא הרכב הזה? השיב לו הנהג: "קורולה". לאחר מכן אמר מרן, אולי נקנה גם לנו מכונית כזו "קורולה", שהרי היא טובה מאד ונוסעת ללא בעיות...

אדם שהוא מחובר לתורה ולעבודת ה', חווה בעצמו מהו האושר הנצחי, איזו התרוממות רוח הוא חש כאשר הנשמה מאירה. כך הוא זוכה להבין את פחיתות ערכם של עניני העולם הזה, ולעסוק בעיקר. וכמאמר רבי יעקב במשנה:

הָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לִפְרוֹזְדוֹר בִּפְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא:
הַתְקֵן עַצְמְךָ בַּפְּרוֹזְדוֹר, כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס לַטְּרַקְלִין!

שבת שלום ומבורך!

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה