במשנה במסכת שבת למדנו, שאין מדליקין נרות שבת אלא בפתילה ובשמן הדולקים יפה, (כלומר שהאש דולקת יפה ואינה מסכסכת ומהבהבת בנר), ולפיכך מצוה מן המובחר להדליק בשמן זית הדולק יפה. ואם אין לו שמן זית מדליק בשאר שמנים הדולקים יפה, ואם אין לו שמן יכול להדליק בנרות שעווה.
דנו הפוסקים בדורות האחרונים, האם יוצאים ידי חובת הדלקת נרות של שבת בנורות של חשמל. כי יש סוברים שמכיוון שנורות החשמל יש בהם אש ממש, ודאי שניתן לצאת בהם ידי חובת הדלקת נרות. אולם לדעת כמה פוסקים אין לסמוך על זה לעניין הדלקת נרות שבת. ובפרט בנורות החשמל הקבועות בבית אף בימות החול, שאז אין הדבר ניכר שהודלקו הנרות לכבוד שבת. ובפרט בארץ ישראל שעבודת ייצור החשמל נעשית בעוונות הרבים בשבת על ידי יהודים, שאז יש פוסקים שסוברים שבכלל אסור ליהנות מן החשמל בשבת, ובודאי שאי אפשר לברך על הדלקת נר כזה.
ולעניין הלכה פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שבמקום שאפשר להשיג נרות שמן או שעווה, בודאי שעדיף לצאת בהם ידי חובת הדלקת הנרות של שבת ויום טוב, כיוון שהדבר ניכר שהודלקו הנרות לכבוד שבת. אולם במקום שאין שום אפשרות להשיג נרות שמן או שעווה, אפשר לברך ולהדליק מנורות של חשמל, ויוצאים בהם ידי חובת ההדלקה.
ואגב נזכיר, כי נשאלנו מתלמיד חכם מובהק, שמתארח מידי פעם בבית מלון, ושאלתו היתה, האם הוא רשאי להדליק את אור החשמל בחדר השירותים של חדרו, ולברך עליו להדליק נר של שבת.
ושאלנו על כך את מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, והשיב לנו מרן זצ"ל בפשיטות, שאי אפשר לצאת ידי חובת ההדלקה באור החשמל של חדר השירותים. (שהרי אפילו בנר של עיטרן, שהוא מפיץ ריח רע, אסרו חכמים להדליק בו, וכל שכן בנר שהוא דולק בחדר השירותים, שאין לצאת בו ידי חובת ההדלקה).
ויש להעיר, שכל האמור נכון לגבי הדלקת נר שבת, אבל לגבי נר ההבדלה, אין יוצאים ידי חובה באור של חשמל, וטעם הדבר יבואר בעזרת ה' בהזדמנות אחרת.
ובהלכה הבאה נבאר עוד פרט היוצא מדין זה.
