הלכה ליום שישי י"ח כסלו תשפ"ד 1 בדצמבר 2023

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת סבתי

סווירה שרה בת תברה דבורה למשפחת חדד ז״ל

הוקדש על ידי

נכדה אסף יוסף

פרשת וישלח

נאמר בפרשת השבוע, לאחר שנודע ליעקב שעשו אחיו בא לקראתו, שלח אליו יעקב שיירה שלימה של מתנות, ועם השליחים, שלח גם הודעה לעשו:

"כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב, עִם לָבָן גַּרְתִּי, וָאֵחַר עַד עָתָּה, וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר, צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה, וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי, לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ".

על מה שנאמר "עם לבן גרתי", דרשו רבותינו (הובא בפירוש רש"י), גרת"י, רומז לתרי"ג, שהוא מספר המצוות שיש בתורה. וכך רמז יעקב לעשו: "עם לבן גרתי – ותרי"ג מצוות שמרתי, ולא למדתי ממעשיו הרעים"!

נקודה חשובה הובאה בספר אמת ליעקב, מאת הגאון רבי יעקב קמינצקי זצ"ל (מגדולי הדור האחרון שהיו בארצות הברית), על מה שאמר יעקב "עם לבן גרתי", שפירוש הדברים, אמר יעקב לעשו, "גרתי", בכל השנים שהייתי אצל לבן הארמי, נותרתי "גר", ולא נעשיתי אזרח קבוע, נותרתי נע ונד, גולה ממקום למקום, ואם תשאל, הכיצד יתכן בכלל, לחיות לצד אישיות חשובה כמו לבן הארמי, ולא להתרשם ממנו כלל, לא לרדת ברוחניות אפילו מעט, כיצד זה יתכן? התשובה לכך היא, "תרי"ג מצוות שמרתי", היות והיה יעקב אבינו מסובב כולו במצוות התורה, היא שעמדה לו שזכה להשמר מפני לבן וחברתו המקולקלת.

יעקב אבינו הגיע לביתו של לבן ישר מישיבת שם ועבר, לאחר שעסק שם בתורה, הוא הגיע לבית של אחד מעשירי אותו הדור, שאת בתו רצה לשאת לאשה. בקלות יכול היה יעקב להתערות עם אנשי הבית, להתחבב על בניו של לבן, ולהיות אחד מהם, אך הוא בשלו, מקפיד על תרי"ג מצוות! בלי שום התרופפות! כך הוא זוכה להתנתק מכל מה שסביבו, להתמקד בעיקר! בקיום התורה והמצוות, ובהכנת שבטי ישראל בעבודה רוחנית נשגבה!

אך הדברים לכאורה תמוהים. אם רוצה יעקב לספר לעשו שהוא עדיין עומד בצדקותו, היה אומר זאת בפירוש! לשם מה לרמוז זאת במילים קצרות? ועוד קשה, שהרי עשו הרשע, בודאי לא קרא את פירוש רש"י עם דברי יעקב אחיו, ואם כן, מנין לו לעשו לדעת בכלל מה כוונתו של יעקב? ואפילו אם נאמר שהיה עשו מבין את עומק דבריו של יעקב, עדיין קשה, מדוע את ענין שמירת המצוות, הטמין יעקב ברמז בלבד, ואילו את עובדת הצלחתו מבחינה כלכלית, הוא מבטא בפירוש "ויהי לי שור וחמור וצאן ועבד ושפחה"? מדוע את הענינים הגשמיים ביטא יעקב בצורה ברורה יותר לעומת עניניו הרוחניים?

הסביר זאת מגיד המשרים הגאון הצדיק רבי יעקב גלינסקי זצ"ל (הובא בספר "והגדת"), כי באמת, עבורינו, לדורי דורות, חפץ יעקב שנדע את העיקר. למרות כל השנים שהייתי אצל לבן, "תרי"ג מצוות שמרתי", זה העיקר, וכל השאר – טפל. אך לגבי עשו הרשע, מה שחשוב הוא מה שמעניין את עשו, האם יש לך שור? עבד? שפחה? יש לך רכוש? אם כך, אתה אדם מכובד!

ובענין זה הביא מעשה שהיה:

אל ארצות הברית שלפני קרוב לשמונים שנה, הגיע אדם גדול, צדיק ונשגב, גאון הגאונים, הלא הוא הגאון רבי אהרן קוטלר זצ"ל. לאחר שהתגורר תקופה בניו יורק, קרא לכנס רבנים שיעסוק בעניני השעה, לחיזוק התורה והדת.

בין המשתתפים, ישב לו "נשיא" של אחת הקהלות היהודיות. כאשר ראה באיזה להט מדבר רבי אהרן, ומעורר על תקלות שונות בעניני היהדות, פנה אל היושב לצדו ושאל בלחש: "כמה הוא שווה? על כמה הוא יושב?", כאומר, "כמה הוא מרויח?

השיב לו היושב לצדו: "אולי אלף, אולי אפילו אלפיים דולר"!

"אם כך" תמה נשיא הקהילה, "איך הוא מעז לדבר בכלל"! "האם הוא יודע שיש כאן רבייס שמקבלים שלושים אלף לשנה! איפה ה"דרך ארץ" שלו כשהוא עומד לדבר בפניהם"??

ממרחק השנים, הדברים נשמעים כמעט מצחיקים, אך זהו באמת הלך החשיבה של רוב העולם! אנשים מעריכים כסף, מראה חיצוני, חיים חיצוניים וגשמיים, למרות שהם יודעים יפה יפה לדבר על החשיבות שהם רואים ברוחניות, הרי שבמהלך החיים, מה שקובע ומה שמנחה אותם, זו הגשמיות!

יעקב אבינו, ואביו יצחק, וזקנו אברהם, וכן אמותינו, שרה, רבקה, רחל ולאה, מלמדים אותנו, חייהם היו חיים קשים מאד, חיים של הפתעות מבהילות, גלויות ונדודים, אכזבות ונסיונות, ועם כל זה, מה נותר לדורי דורות? "אלוקי אברהם, אלוקי יצחק ואלוקי יעקב", אנו מזכירים בכל יום ויום, את אבותינו הקדושים, אבות האומה, אנו מחנכים דורות על דורות על עבודתם הרוחנית של האבות והאמהות, כי הרוחניות, היא העיקר, וכל הדברים הגשמיים, הם בסך הכל ככלי שרת, כדי שנוכל להמשיך בעבודת הקודש.

עלינו לחדד את המסר הזה בלבותינו, ובלבות צאצאינו, וה' יזכנו לעשות רצונו כרצונו, ונראה במהרה בישועת ישראל.

שבת שלום!

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה