הלכה ליום חמישי ד' אלול תשפ"ה 28 באוגוסט 2025

ותשובה ותפילה וצדקה

ידוע הלימוד מדברי רבותינו, כי לפעמים ישנה גזירה על האדם, אבל "תשובה ותפילה וצדקה – מעבירין את רוע הגזירה", כלומר, יש בכח אלו שלושת הדברים, לבטל את הגזירות הרעות.

תשובה
ותשובה, הכוונה היא כמובן למצוות התשובה, שעל כל אדם לפשפש במעשיו, ולהיטיב את דרכיו. ובכלל זה גם מה שהיו נוהגים בדורות הקודמים, להתענות בימים הללו, וגם בזמן הזה, רבים נוהגים להתקדש במותר להם, שלא להרבות בסעודות ומאכלים עריבים, ובודאי שלא לעסוק בבילויים וענינים כאלה, כי אלו הימים צריכים להיות קודש לה'.

תפילה
תפילה, היא תפילה בכוונה, בלב נשבר ונדכה, ואף עם דמעות, כמו שנאמר, "לב נשבר ונדכה, אלוקים לא תבזה". ואדם ששם את לבו בתוך מילות התפילה, יתחיל להרגיש איך שהוא מתקשר עם מילות התפילה הנפלאות, בפרט בתפילת העמידה, ומי שמכוין בתפילתו כראוי, היא זכות גדולה שתתקבל תפילתו, כמו שנאמר, "תכין לבם – תקשיב אזניך", מי שה' מכין את לבו, והוא זוכה להתפלל בכוונה, אז סימן הוא לו, וגם זכות, שתקובל תפילתו.

צדקה
וצדקה, היא מצוות הצדקה, שיש להרבות בה בפרט בימים הללו, בלב שמח, ויש להזהר מאד כאשר מחליטים לתת צדקה, לומר "בלי נדר", אלא אם כן הוא נותן מיד מה שהתחייב, כדי שלא להכשל בעוון נדרים חס ושלום. ובגמרא במסכת תענית אמרו: "אין הגשמים נעצרים, אלא על פוסקי צדקה ברבים ואינם נותנים". כלומר, כל השפע עלול חס ושלום להעצר, בגלל שהאדם התחייב לתת צדקה, ולבסוף אינו נותן. שבשביל עוון זה הוא נענש במידה כנגד מידה, שגם לו יהיו כביכול רוחות ועננים, או ענינים אחרים שמראים על ביאת הריוח, אך לבסוף הכל יהיה הפסד וחסרון ממון, ויש להזהר מזה מאד.

אהבת חסד
נאמר בספר מיכה: "הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב, וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹקֶיךָ". לא נאמר "עשות חסד", אלא "אהבת חסד", שעל האדם להרגיל את עצמו להיות אוהב צדקה וחסד, לשמוח במצוות הללו, ולעשותן מכל הלב.

ובספר כסא דוד, סיפר מרן רבינו החיד"א, אודות רבה של ירושלים, הגאון רבי דוד יצחקי, (אביו של הגאון רבי אברהם יצחקי, המחבר ספר זרע אברהם), שהיה דחוק מאד בפרנסתו, ופעם אחת נאלץ מרוב דוחקו, ללוות זהוב שלם מאדם אחר. רבי דוד הניח את הזהוב בכיסו, והמשיך בדרכו.

לפתע, ניגש אליו אדם עני, וביקש ממנו צדקה, רבי דוד, שלא שם לבו באותה העת כי בכיסו נמצא זהוב, הכניס ידו לכיסו, ונטל משם מטבע, שהיה סבור שהוא פרוטה, ונתנו בידו של העני.

כשבא לביתו, חיפש את הזהוב, ונזכר במה שאירע לו. " שָׂמַח הָרַב, וַיָּגֶל גִּלָּה אַחַר גִּלָּה", שזיכהו ה' יתברך לתת זהוב לעני, שאילו היה שם לב, לא היה זוכה למצוה גדולה כל כך, שהרי אינו ראוי לכך מחמת עניותו, ועתה שמח, שזיכהו ה' במצוה יקרה כל כך. "כל אותו היום, לא פסקה שמחה ממנו".

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה