הלכה ליום רביעי כ"ח אייר תשפ"ד 5 ביוני 2024

דיני יום טוב שני של גלויות

מערכת הלכה יומית, בשם כל לומדי "הלכה יומית", מביעים בזה את תנחומינו לכבוד הגאון הגדול רבי זבדיה כהן שליט"א, ראב"ד תל אביב, אשר מזכה אותנו מפעם לפעם בדברי קדשו היקרים מפז, שאביו, הרב אליעזר כהן, נתבקש השבוע לבית עולמו. 
המנוח היה ממצדיקי הרבים, משרת בקודש בבית הכנסת מוסיוף בעיר הקודש ירושלים, וזכה להעמיד דור ישרים מבורך, בנים צדיקים ויקרים תלמידי חכמים מופלגים ומזכי הרבים. מן השמים תנוחמו, ולא תוסיפו לדאבה עוד, ונזכה לראות בגאולה השלימה ובתחיית המתים במהרה בימינו אמן.
* * * * * * * * * 

מכיון שבכל ערב יום טוב עולות שאלות רבות הנוגעות לעניני יום טוב שני של גלויות, על כן נבאר בקיצור פרטי דינים עיקריים מענין זה.

תקנו רבותינו, שבחוץ לארץ יש לעשות שני ימים טובים, והוא הנקרא יום טוב שני של גלויות, כי הוא נוהג רק בגולת ארץ ישראל.

וכל מה שאסור לעשות ביום טוב ראשון אסור גם ביום טוב שני, חוץ מאשר לעניין חולה שאין בו סכנה, (שהוא אדם חולה ממש, אך אין חשש לחייו), שביום טוב ראשון אסור לישראל (יהודי) לעשות לו רפואה אלא על ידי גוי, שהישראל אומר לו מה שיעשה והוא עושה על פיו. ואילו ביום טוב שני מותר לישראל עצמו לעשות עבור החולה דברים האסורים מדרבנן. (ומכיון שהדבר אינו מצוי כל כך לא נאריך בזה). וכן לעניין קבורת המת, יש חילוק בין יום טוב ראשון ליום טוב שני, שביום טוב ראשון אסור לישראל להתעסק בקבורת המת, אלא דואגים שגוי הוא שיעשה את צרכי הקבורה, אבל ביום טוב שני מותר לישראל לעשות את הדברים הצריכים לקבורה. (ובלשון רבותינו אמרו "יום טוב שני של גלויות, לגבי מת, כחול עשאוהו רבנן, שדינו כיום חול לענין קבורת המת).

כשנפטר לבית עולמו הגאון רבי יום טוב ליפמן, המחבר "תוספות יום טוב", הובאו לאלמנתו הרבנית הרבה הצעות נישואין מחשובי העיר, רבנים ועשירים, אך היא היתה דוחה את ההצעות שהובאו לפניה, באמרה כי אין כמו בעלה הראשון. לימים, שלח אליה רב אחד, ושמו גם כן היה יום טוב, כשם בעלה הראשון, והציע לה להשתדך עמה, ונימוקו עמו, שאף על פי שהוא אינו חשוב כל כך כמו "יום טוב" הראשון שהיה לך, מכל מקום, הרי הוא כעין "יום טוב" שני של גלויות. שלחה אליו הרבנית בחכמתה, יום טוב שני של גלויות, לגבי המת (הוא בעלה הראשון), כיום חול עשאוהו רבנן.

כל מה שיש חילוקים בין יום טוב ראשון ליום טוב שני,  זהו דוקא בשאר ימים טובים,  אבל ראש השנה שהוא יומיים גם בארץ ישראל, יום טוב שני שלו חשוב כיום טוב ראשון לכל דבר, שכן פה שני הימים הם כיום טוב אחד ארוך, ולפיכך אין שום חילוק ביניהם.

תושב ארץ ישראל שנסע לחו"ל ודעתו לחזור לא"י אסור לו לעשות מלאכה ביום טוב שני, מלבד באופנים שנבאר בהלכה הבאה בעז"ה.

ולענין התפילה ביום טוב שני של שבועות ושביעי של פסח ובתשיעי של סוכות, שבארץ ישראל מתפללים תפילת יום חול, בן ארץ ישראל הנמצא בחוץ לארץ, יקרא קריאת שמע עם תפילין ביחידות בביתו, ואחר כך ילבש בגדי חג וילך להתפלל עם הציבור, ויתפלל תפילת יום חול, וכשיאמרו הציבור הלל יכול הוא ג"כ לומר הלל בלא ברכה, וטוב לאומרו מקוצר כדרך שאומרים בראש חודש. וכשיתפללו הציבור מוסף, יאחז הוא את הסידור ויאמר כמה פרקי תהילים כדי שיראה כאילו מתפלל עם הציבור תפילת מוסף.

ואפילו אם יש מספיק מבני ארץ ישראל בכדי לעשות מנין בפני עצמם ולהתפלל תפילת  חול, לא יארגנו מנין נפרד, אלא יתפללו עם הציבור כמו שביארנו, אבל אם יום טוב שני חל בשבת, יכולים הם לארגן מניין לתפילת שבת שלהם.

מותר לרחוץ כל גופו במים שהוחמו ביום טוב ראשון על ידי בוילר חשמלי באמבטיה הפרטית שבביתו.

בהלכה הבאה נבאר בעז"ה את הדברים אשר מותר לבן א"י הנמצא בחו"ל לעשות ביום טוב שני של גלויות.

שאלות ותשובות על ההלכה

‏תושב חוץ לארץ שבה לארץ ישראל לחג הפסח ויש לו בית בארץ האם חייב לעשות יום טוב שני או אפשר להקל א' אדר ב תשפ"ב / 4 במרץ 2022

גם אם יש לו בית בארץ חייב לעשות שני ימים טובים כדין בני חוץ לארץ. 

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה