הלכה ליום שני ב' ניסן תשפ"ה 31 במרץ 2025

ליל הסדר – בנחת

סדר ליל פסח, שסידר לנו רש"י הקדוש, כך הוא: קַדֵּשׁ, וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה.

להיות בקי
מי שאינו בקי כל כך בסדר ליל פסח, ועליו לנהל את הסדר בעצמו בביתו, כדאי שיקנה מראש הגדה של פסח מסודרת, כמו הגדת "חזון עובדיה", ויעיין בה בימים הללו, לפני התקדש החג, כדי שיוכל לנהל את הסדר בצורה טובה, שתשפיע גם רושם טוב על בני ביתו, שהרי בלילה הזו עיקר המצוה היא ללמד את בניו ובנותיו וכל הנוכחים, על הנסים שעשה לנו ה' בימים ההם בזמן הזה, והזכרונות נחקקים בלב המסובים לכל חייהם, ולכן ישנה אחריות גדולה על מי שמנהל את הסדר, שיהיו הדברים כהלכה בסדר נכון.

סידור הבית
יש לסדר את הבית כמה שניתן לפני ליל הסדר, ולסדר את השלחן והכסאות וכל דבר הנוגע לסעודה בצורה המהודרת ביותר, וככל שמוסיפים לקשט את השלחן ואת מקום האכילה, כך מקיימים יותר בהידור את המצווה להראות דרך חירות בליל הסדר.

וענין זה של סידור השלחן והכיסאות, הוא חשוב כל כך, עד שהזכירו מרן השלחן ערוך בפירוש בזו הלשון: "יסדר שולחנו יפה בכלים נאים כפי כוחו, ויכין מקום מושבו שישב בהסיבה דרך חירות". והמקובלים כתבו שיש ענין בזה על פי הסוד, שככל שהשלחן והמושבים מסודרים יותר בהידור, מגביר בזה את כוח הקדושה.

ואם מכינים את השלחן מבעוד יום, עוד לפני כניסת החג, מקיימים בזה את המצוה בהידור גדול, וכמו שכתב מרן בשלחן ערוך (סימן רסב) לגבי ערב שבת. והוסיף הגאון הראש"ל בספר ילקוט יוסף (סימן תעב) כי בערב פסח יש ענין גדול להקדים את ההכנות כי זוהי דרך חירות, כמו שרים ומלכים שמכינים להם את הסעודה ועורכים להם את השלחן זמן רב קודם הסעודה. והביא שכן כתב בספר ערוך השלחן.

השנה, שיחול ערב פסח בשבת, אי אפשר לסדר את השלחן מבעוד יום, וכפי שנבאר בעזרת ה' בהמשך.

אולם בזאת יש להזהר, שהרי עיקר סידור הבית והשלחן בדרך כלל מוטל על אם המשפחה, וישנם אנשים שמרוב רצונם לקיים את מצוות הפסח בהידור, הם באים בטענות ומענות לנשותיהם אם לא הצליחו להגיע לליל הסדר בדיוק על פי רצונם, ובזה מכניסים כעס ואיבה בליל פסח. וכמה חבל שדוקא בליל זה, שמשקיעים בו כל כך הרבה מאמצים, בסופו של דבר תשרה העצבות עליהם מפני רגזנותו וקפדנותו של בעל הבית, שאף הוא היה רצונו רק לטובה ולברכה.

לכן יש לכל אדם לכלכל צעדיו בתבונה, ואפילו אם יש לו איזו טענה נכונה על בני הבית, או שמסיבות אחרות אין הבית מאורגן בתכלית הסדר כרצונו, בכל זאת יחריש, וישתדל לסייע כמה שיוכל, ועיקר העיקרים שיהיה שש ושמח בליל הסדר, וישמח את כל בני ביתו, להנהיגם במנהגי מלכים ובני חורין, כי עיקר המלכות היא בלבו של האדם, שהוא מרגיש עצמו בן של מלכו של עולם, ולא בדברים הגשמיים.

(ויש לציין כי הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך זצ"ל, היה מסדר בעצמו את השלחן ואת כל צרכי ליל הסדר יום לפני כניסת החג).

קערת ליל הסדר
יש לסדר את קערת ליל הסדר, שמכילה בתוכה את מיני המאכל כפי שמופיע בהגדות. ויש להשתדל שתהיה הקערה יפה ומפוארת כמה שניתן.

החרוסת
החרוסת, היא זכר לטיט שעבדו בו בני ישראל במצרים. ולכן יש להכינה שתהיה סמיכה ועבה כמו טיט. ולא נוזלית כמו משקה שאינו דומה לטיט. אמנם מנהג בני בבל שעושים "חילק" לחרוסת. שסוחטים היטב תמרים רתוחים, ומוסיפים עליהם שקדים ואגוזים טחונים. וכן היה נוהג מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל לעשות בעצמו. ומנהג זה הובא כבר בדברי הרמב"ם, ולכן אין לערער עליו, שעדיין יש כאן דמיון לטיט.

והרוצה לעשות חרוסת כזו בזמן הזה, יוכל לעשות כן בנקל, שיקח "סילאן" טבעי (לגמרי, שעשוי רק מתמרים ושיש עליו הכשר לפסח), ויוסף עליו אגוזים או שקדים טחונים. ויוצא בזה ידי חובה לכתחילה.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום וברכה וברוכים אתם להשם כל הימים!
מה המקור שרש"י הקדוש סידר את ההגדה?
מעבר לכך, ידוע שחלקים מסוימים התווספו בתקופות שונות ועל כן, מהיכן עד היכן רש"י סידר?

תודה רבה. ד' ניסן תשפ"ג / 26 במרץ 2023

רש"י לא סידר את ההגדה. במחזור ויטרי הובא לראשונה סדר ליל פסח, קדש ורחץ וכו', וזה מיוחס לרש"י. 

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה