הלכה ליום שלישי ד' אדר תשפ"ה 4 במרץ 2025

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

איתן חיים אברהם בן זוהרה הי"ו

הוקדש על ידי

חבריו

משלוח מנות ומתנות לאביונים יחד

שאלה: אם ביום פורים, אני אתן לאדם שהוא דחוק מאד מבחינה כספית, והוא אביון, משלוח מנות. האם אצא בזה ידי חובת שתי המצוות, גם משלוח מנות וגם מתנות לאביונים?

תשובה: ראשית כל, עלינו להבהיר שיש חובה לתת מתנות לשני אביונים, וממילא, בשאלה שלפנינו, יהיה בודאי חיוב לתת עוד מתנה לאביון אחר.

וכעת נבוא לדון בשאלה, אם כשנותנים משלוח מנות לאדם אביון, יוצאים בזה ידי חובת משלוח מנות, וגם ידי חובת מתנה לאביון אחד.

בגמרא במסכת מגילה (ז.) מובא, שרבי יהודה נשיאה (בנו של רבן גמליאל ונכדו של רבי יהודה הנשיא), שלח בשר ויין לרבי אושעיא. שלח אליו רבי אושעיא: "קיימת בנו רבינו, "ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים". כלומר, מאחר והיה רבי אושעיא עני, אמר לרבי יהודה, שבכך שהוא שלח אליו משלוח מנות, הוא קיים גם כן מצוות מתנות לאביונים.

אולם רבותינו הפוסקים דנו בענין זה, והגאון "טורי אבן" כתב, שאין כוונת הגמרא, שקיימת גם מצות משלוח מנות וגם מצות מתנות לאביונים, אלא, או מצוה זו, או מצוה זו. כי אי אפשר לקיים במשלוח אחד את שתי המצוות.

ויש מרבותינו האחרונים שכתבו, שיש איסור לשלוח משלוח אחד, בכוונה לצאת ידי חובת שתי המצוות, מפני שיש כלל בידינו, ש"אין עושין מצוות חבילות חבילות", שנראה הדבר כזלזול במצוות, וכאן שמתקיימות שתי מצוות בבת אחת, יש בזה איסור משום "אין עושין מצוות חבילות חבילות". וכן כתב בשו"ת "כתב סופר" (סימן קלט).

ויש שכתבו מטעמים אחרים, שאין לקיים את שתי המצוות יחד, מפני שיש חובה מיוחדת, לקיים גם משלוח מנות, וגם מתנות לאביונים, כל אחת בנפרד.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, דן בכמה מקומות בספריו, בענין "אין עושין מצוות חבילות חבילות", וכתב שלדעתו, כאשר שתי מצוות מתקיימות במעשה אחד, אין איסור של "אין עושין מצוות חבילות חבילות", והביא ראיה לזה מדברי המשנה במסכת פסחים (דף לה.), שהכהנים יכולים להכין לעצמם מצה לליל פסח, מקמח של תרומה. ואף על פי שיש מצוה על הכהנים באכילת התרומה, וכמו כן יש עליהם מצוה לאכול מצה בליל פסח כמו כל ישראל, בכל זאת, מפורש במשנה שאין בדבר בעיה הלכתית, ומותר לעשות כן. ומוכח, שכאשר במעשה אחד מתקיימות שתי מצוות, אין בזה איסור, וכל האיסור בזה הוא כאשר מקיימים שתי מצוות נפרדות יחד. לדוגמא, כאשר באים לטהר את המצורע, אין לטהר שני מצורעים יחד, אבל כאשר במעשה אחד, מתקיימות שתי מצוות, אין איסור כלל.

וכיוצא בזה הביא מרן זצ"ל (בחזון עובדיה פורים, עמוד קנט), שהגאון רבי אברהם פלאג'י, כתב בספרו שו"ת ויען אברהם, שחבריו הסתפקו אם אפשר לעשות סעודה אחת לרגל סיום שתי מסכתות, או שיש בדבר איסור משום "אין עושין מצוות חבילות חבילות". וכתב הגאון, שאיסור זה שייך דוקא כאשר עושים שתי מצוות הניכרות בעיני הכל ונעשות בשתי פעולות, אבל כאשר נעשה מעשה אחד כדי לקיים שתי מצוות, אין בזה איסור כלל.

לכן למעשה, כתב מרן זצ"ל שמעיקר הדין, הנותן משלוח מנות לאביון, יוצא בזה ידי חובת משלוח מנות, וכן ידי חובת מתנה לאביון, ועליו להשלים עוד מתנה אחת לאביון אחר, ובזה יוצא ידי חובתו. אולם מהיות טוב, כיון שיש בזה מחלוקת הפוסקים, נכון יותר להקפיד לתת משלוח מנות לאדם אחר, וכך יוצאים ידי חובה לכל הדעות.

שאלות ותשובות על ההלכה

הרי במתנות לאביונים יש עניין של מתן בסתר, אמנם זה לכתחילה וכשנותן משלוח הכולל בתוכו גם מתנות לאביונים זה נראה בדיעבד? י"ז אדר תשפ"ג / 10 במרץ 2023

הנתינה בסתר היא מעלה, אבל מי שלא נותן בסתר, אין זה נחשב בדיעבד, אלא שהמצוה לא במעלה הגבוהה ביותר שלה.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה