הלכה ליום שישי י"א תשרי תשפ"ו 3 באוקטובר 2025

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור אבי מורי

מרדכי בן רחל, ולרפואת אימי נורית בת אליס

וגם לרפואת יעל בת שמחה וראובן בן רבקה, לימור בת נורית,יורם בן רחל אסתר בת אליס, בשאר כל חולי עמו ישראל וכל הישועות. וגם לשמואל בן נורית ושירלי בת יעל לזרע קיימא וכל הישועות ולאוריה בת שירלי לכל הישועות

הוקדש על ידי

שמואל

פרשת האזינו – לידת מרן זצ"ל

מאמרו של הרב יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל

אנו עומדים בימים שבין יום הכיפורים לחג הסוכות, ונאמר דברים הנוגעים לימים הללו.

בפרשת השבוע אמר משה רבינו עליו השלום: "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי", ופירשו רבותינו (הובא בפירוש רש"י), שביקש משה שיאזינו השמים והארץ, והם יהיו עדים שמשה התרה בעם ישראל, שאם יקיימו את התורה, ישפיעו להם טובה וברכה, כמו שנאמר: "הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהָאָרֶץ תִּתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וְהַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ טַלָּם", ואם חס ושלום לא יקיימו את התורה, אז יקויים בהם: "וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ".

ומתי התרה משה בעם ישראל? בפרשות הקודמות, בפרשת כי תבוא ובפרשת נצבים. שם מוזכרים הברכות והקללות, שבהם התרה משה את ישראל לבל יעזבו את התורה הקדושה.

והנה בפרשת נצבים נאמר: "בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹקֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלוֹ". ואחר כך נאמר שוב: "וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה'". ועלינו להבין, מדוע חוזרת התורה פעמיים להזכיר שנשוב בתשובה?

הסביר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, יש שני סוגים של תשובה. יש תשובה מיראה, ויש תשובה מאהבה. כאשר אדם מישראל שומע את כל הברכות והקללות, הוא חוזר בתשובה, אך זו תשובה מיראה, הוא מפחד מהקדוש ברוך, ירא מן העונשים הנוראים שמוזכרים בתורה, ולכן חוזר בתשובה.

אבל לאחר מכן, אדם עולה ומתעלה, הוא מתקרב לה', לא מפני שהוא מפחד, אלא מתוך אהבתו להקדוש ברוך הוא ישתבח שמו. אדם יתבונן, כמה חסדים טובים גמל לו ה' יתברך. הנה ישנם הרבה אנשים גיבורים וחזקים, ובלכתם ברחוב העיר, לפתע נפלו, "המה כרעו ונפלו", וכאשר הוזעקו אנשי ההצלה אליהם, לא נותרה להם שום אפשרות לעזור עוד. ואילו אנו ברוך ה' חיים, עלינו להודות לה' יתברך, על כך נאמר, "כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ", כמו שפירשו רבותינו, על כל נשימה ונשימה שאדם נושם צריך לקלס לבורא! אדם יתבונן, כמה טוב יש בעולם, "מָה אָשִׁיב לַה' כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי", ואז הוא מתעורר לאהוב את ה' יתברך, שהוא טוב ומטיב לרעים ולטובים, וכך הוא נעשה ראוי לשוב בתשובה מאהבה, שאין כמעלתה, שהרי בזכות תשובה מאהבה, הופכות העוונות להיות זכויות!

לכן נכפלו הדברים פעמיים, בפעם הראשונה, ישנה תשובה מיראה, לאחר מכן תשובה מאהבה, ואי אפשר שיחזור אדם בתשובה מאהבה, אם לא שקודם לכן הגיע למדרגה שיחזור בתשובה מיראה, שהרי הדבר דומה למדרגות הסולם, שאם ינסה אדם לקפוץ ולדלג מדרגות, בהכרח הוא יפול, אלא עליו לעלות מדרגה אחר מדרגה, וכך זוכה לתשובה מאהבה, ואז הקדוש ברוך הוא רואה את אהבתו אליו, ומהפך לו את העבירות לזכויות, ושומע תפלתו.

אך מהו הדבר המועיל ביותר להביא את האדם לאהבת ה'? הנביא אומר: "קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה'". ומהם הדברים שיש לקחת? אלו דברי תורה! אדם שלומד תורה, שומע דברי תורה, לבו מתעורר לאהבת ה'. אלו דבריו של מרן זצ"ל.

בימים הללו, לאחר שעברנו בסיעתא דשמיא את הימים הנוראים, ראש השנה, עשרת ימי תשובה, ויום הכיפורים, זכינו לעמוד ולבקש מה', "קדשנו בקדושתך", ולשוב בתשובה. אך בימים הנוראים, התשובה באה מתוך לחץ ואימה, אדם דואג, הוא מפחד מה יהיה עליו ועל בני ביתו, הוא חרד לקראת הבאות, לכן הוא משתדל לשוב בתשובה לפני ה', ומתחנן לפניו שיסלח ויטיב לו.

אך עתה, לקראת חג הסוכות, "זמן שמחתינו", הנפש רגועה, אדם יוצא מדירת קבע לשבת בדירת עראי, הוא יושב בצל השכינה, "צלא דמהמנותא", ואז הוא מצווה ביתר שאת למלא את לבו בשמחה, "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ, וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ", ומתוך ריבוי הטובה והשמחה, עליו להתבונן, מה רבו חסדי ה' עלינו, וכאשר באותה השעה, בזמן שהנפש מתעוררת לרגשות הללו, הוא מקבל על עצמו תוספת חיזוק בעבודת ה', או על כל פנים הוא מתחזק, ביתר שאת, לעמוד בדברים אותם קיבל עליו כבר, הרי אז הוא זוכה למעלה הנשגבה של תשובה מאהבה! וכשם שהוא מתעורר לאהבת ה', גם מן השמים מתעוררת אהבה כלפיו, נעשה האדם אהוב לה', כי הוא מלכינו ואנו עמו וצאן מרעיתו, היום אם בקולו תשמעו!

אהבה כזו לה' יתברך, ראינו אצל מרן הסבא זצ"ל, שמחר, בביום השבת, הוא יום י"ב בתשרי, בו הופיעה נשמתו בעולם, איך שהיה הרב זצ"ל יושב ושוקד על תלמודו בדבקות ובאהבה גדולה! שמעתי מדודי הגאון רבי דוד יוסף שליט"א, שפעם אחת, בימי חודש אלול, חזר מרן זצ"ל בשעה מאוחרת לביתו לאחר שבמשך כמעט כל היום הוא הסתובב ברחבי הארץ לזכות את הרבים בדברי תורה. הרבנית ע"ה, היתה רגילה תמיד להמתין לו, וכאשר הוא היה מגיע, היתה מחממת עבורו את ארוחתו, והוא היה אוכל, ולאחר מכן חוזר לתלמודו. אך בלילה ההוא, הרבנית היתה טרודה בשיחת טלפון, וכלל לא שמה לב שהרב נכנס הביתה. הרב נכנס למטבח, וראה שאין אוכל, מיד פנה לחדר תלמודו, וישב ועסק בתורה. לאחר כמה רגעים, הבחינה בו הרבנית, ומיד הפצירה בו לקום למטבח כדי לאכול. השיב לה הרב, "עוד כמה דקות"! "עוד חמש דקות", עד שהרבנית היתה עייפה מאד, אמרה לו: "האוכל על השלחן"!, השיב לה הרב: "עוד כמה דקות אבוא לאכול". ופנתה הרבנית לחדרה.

לפנות בוקר, הבחינה הרבנית שהרב לא ישן, קמה, וראתה את האוכל מונח על השלחן. פנתה אליו ואמרה לו, הרי האוכל עדיין על השלחן, מדוע לא באת לאכול? השיב לה, אמרתי לך, אני כבר בא, כמה דקות...

אמרו עליו, אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה שאהב רבי עובדיה יוסף את התורה, בוז יבוזו לו!

שבת שלום ומבורך, תזכו לשנים רבות נעימות וטובות!

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה