הלכה ליום שישי כ"ח אב תשפ"ה 22 באוגוסט 2025

פרשת השבוע - פרשת ראה

מאמרו של הגאון רבי זבדיה הכהן שליט"א, ראש אבות בתי הדין הרבני בתל אביב, עבור "הלכה יומית".

השבת, נקרא אודות מצות הצדקה, וכפי שנאמר (דברים טו ז) "כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר ה׳ אלוהיך נותן לך, לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון וכו׳, פתוח תפתח את ידך לאחיך"

הרי שכל אדם מישראל מצווה לפתוח את ידו ולעזור לעני ולאביון, והתורה מבטיחה, כי בזכות מתן צדקה זו, יזכה הנותן לברכה בכל מעשה ידיו.

רבותינו המשילו זאת במשל לאדם שאבד לו סכום כסף של מאה שקלים, והיה בצער, למחרת מצא שטר של מאתיים שקלים ושמח מאוד, אך עדיין היתה בו הרגשת צער, כי אילו לא היה מאבד את המאה, הרי שעתה היו ברשותו שלוש מאות שקלים, לעומת זאת אדם שיש לו חלקת אדמה, והוא זורע בה תבואה בכל שנה ושנה, לימים בא לזרוע חיטים, והנה בשק של החיטים היה חור, ובדרך נפלו לו שבולי חיטה מיוחדים, הצטער על כך מאד, אך בסוף החורף, ראה שבכל השביל שנפלו בו הזרעונים, צמחו וגדלו חיטים באיכות טובה מאד. הרי אז, ודאי הצטער החקלאי, מדוע לא היה חור גדול יותר בשק, ואז היו נופלים יותר שבולים, שהרי רב מאד הרווח מנפילה זו.

כך בצדקה, כאשר אדם נותן צדקה מכספו הוא, הרי הוא חושב שהממון יצא ממנו, והוא "הפסיד", אך זו טעות, וטעות גדולה במהות הדברים.

"עשר תעשר", דרשו חז״ל, עשר בשביל שתתעשר. ואילו היה יודע האדם הנותן, איזו ברכה תמונה במעשיו, ואיזו ברכה תגיע אליו בזכות מה שנתן, היה מצטער מדוע לא נתן יותר.

הרב בן איש חי, רבינו יוסף חיים מבבל,  מביא על כך מעשה, על אדם שהיה מגדל תבואה בשדה, ומכך הייתה פרנסתו. בכל שנה, השדה הניבה מאה טון חיטה, והוא היה מפריש עשרה אחוז לעניים, ותשעים אחוז היה מוכר לפרנסתו. לימים, הגיע לגבורות, קרא לבניו ואמר להם, המשיכו בדרכי זאת, ותראו ברכה בעמלכם! אך בניו היו קמצנים מופלגים, ובשנה הבאה נתנו רק תשעה טון לצדקה, במקום עשרה שהיה נוהג אביהם לתת. להפתעתם, השדה הניבה בשנה הבאה רק תשעים טון במקום מאה טון, ראו זאת, והורידו לשמונה טון לעניים, והשאר לעצמם. לשנה אחרת, השדה הניבה שמונים טון חטים בלבד. כך בכל שנה ושנה, עד שלבסוף, נתנה השדה רק עשרה טון חיטה במקום המאה שנתנה בחיי אביהם. הלכו הבנים לרב העיר  ושאלו אותו לפשר הדבר. ענה להם הרב, הרי לפי ההלכה, בעל הבית נוטל תשעים אחוז והעניים עשרה אחוז, אם כן כל עוד שאביהם היה נותן לעניים עשרה אחוז, הוא היה נשאר בעל הבית שנוטל תשעים אחוז, אך מאחר ואתם הורדתם את הצדקה לעניים ממה שהיה מגיע להם, הרי שהקדוש ברוך הוא הוא בעל הבית שנוטל תשעים אחוז, ואילו אתם, נעשיתם העניים הנוטלים עשרה אחוז. עליכם לחזור מיד למנהגו הטוב של אביכם הצדיק, ולהפריש מעשר כדין, והברכה תחזור באדמתכם, וכפי שהיתה שורה אצל אביכם.

שבת שלום!

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה