הלכה ליום ראשון כ"ד אב תשפ"ב 21 באוגוסט 2022

ההלכה מוקדשת ההלכה מוקדשת לרפואת מורינו ורבינו הגאון הגדול

רבי שלום (כהן) בן תופחה מלכה

בתוך שאר חולי ישראל
שה' יתברך ישלח דברו ויחזקהו וירפאהו
עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו

הוקדש על ידי

הלכה יומית

שינוי נוסח התפילות שבגלות

שאלה: האם לא הגיע הזמן, לשנות כמה מקומות בסדר התפילה, לדוגמא, בתפילת "נחם" שאמרנו בתשעה באב, נאמר: "העיר החרבה והבזויה והאבלה והשוממה", שזהו תיאור מצב שלא קיים בזמנינו, שהרי ירושלים הולכת ומתפתחת בקצב מדהים, והיא מיושבת עם בניה – בוניה, ואם כן, מה המקום להמשיך בתיאורים כאלה?

תשובה: בשאלה זו עמד מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל (בשו"ת יחוה דעת ח"א סימן מג), ובראשית דבריו, הזכיר את דברי רב סעדיה גאון, שבתפילות ובנוסח הברכות, אנו סומכים על המקובל בידינו במסורה מנביאי ה' ואנשי כנסת הגדולה, שהיו להם שני סדרים בתפילות, האחד, לזמן מלכות ישראל, וסדר אחר המיועד לזמן הגלות. ובזמנינו אנו משתמשים בנוסח שהיה מתוקן לימי הגלות.

לכן, לפני שאנו דנים על אפשרות שינוי בנוסח התפילה, עלינו להבין את שורש הנוסח המקודש הנמצא בידינו.

ולעצם השאלה, שבתפילת נחם לדוגמא, אומרים, העיר "האבלה", שלכאורה בזמנינו היא אינה אבלה. כתב מרן רבינו זצ"ל, שפירוש המילה "אבלה" על ירושלים, מבואר בדברי רבינו דוד אבודרהם, שהכוונה היא על פי מה שנאמר בפסוק, "דרכי ציון אבלות", ומה שנאמר "החרבה", זה על שם מה שנחרבה ירושלים והוצתה אש בשעריה, ומה שנאמר "הבזויה", זה על שם מה שנאמר "ראה ה' והביטה כי הייתי זוללה", ומה שאומרים "השוממה", זה על שם מה שנאמר "כל שעריה שוממים". וראשי תיבות של "אבלה חרבה בזויה שוממה", "אַחְבֹש"' , לרמוז שה' עתיד לחבוש את שבר עמו, כמו שנאמר "בְּיוֹם חֲבֹשׁ ה' אֶת שֶׁבֶר עַמּוֹ".

ולכן, הוסיף מרן זצ"ל, מי הוא זה ואיזהו בדורותינו, שיוכל להרהיב עוז "לתקן" ולשנות מנוסח התפילה שנתקן על ידי רבותינו הקדושים. ובכל תיבה ותיבה ובכל אות ואות שתיקנו במטבע הברכות והתפלות, גנוזים בהן סודות נשגבים ומופלאים, ודברי קדשם מיוסדים על אדני פז ברזין עילאין תמירין, כמו שמבואר בזוהר הקדוש ובדברי רבינו האר"י.

אמנם עדיין יש להוסיף, שבאמת גם לפי פשוטו, יש ביאור נכון לכל התפילות שבידינו, לדוגמא מה שאנו אומרים "לירושלים עירך ברחמים תשוב", שהכוונה שתשוב מלכות ה' באמת לירושלים, ולא כמו המצב בזמן הזה, וכן לדוגמא מה שנאמר בתפילת "נחם", הרי באמת ירושלים עדיין רחוקה מלהיות בנויה כעיר שחוברה לה יחדיו, שהרי המוסלמים יושבים בכמה וכמה שכונות בתוכה, ובפרט שולטים על חלקים נרחבים בעיר העתיקה בסמוך למקום המקדש, ומקום המקדש עצמו נתון ביד טמאים, שעוד הרהיבו עוז וקוברים שם את מתיהם, מי לא יבכה על כך? אוי לו לאותו הדור שיתרחשו בו דברים אלה!

ומלבד זה, סיים מרן זצ"ל, כי גם המצב הרוחני בירושלים הוא בשפל המדרגה, כידוע וכמפורסם, בריבוי חילולי שבת ובחינוך רבבות ילדי ישראל ללא תורה וללא מצוה.

ותפלתינו להבורא יתברך, ישוב ינחמנו יכבוש עוונותינו, וצום החמישי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה, ולמועדים טובים, ויקויים בנו, שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה, שישו איתה משוש כל המתאבלים עליה. אמן כן יהי רצון.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר סלט טונה עם בשר כ"ד אב תשפ"ב / 21 באוגוסט 2022

אסור בהחלט.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה