שאלה: לפני כשבוע, הגיע לביתנו גיסי, שאין לנו כל כך קשר איתו, והוא עם הארץ, איש פשוט מאד, ואינו יודע אפילו הלכה אחת, ולכן סירבתי לשבת יחד איתו לסעודה בשלחן, והוא נפגע מאד, וגם רעייתי כעסה עלי מאד, האם הצדק איתי או איתם?
תשובה: בגמרא במסכת סנהדרין (דף כג.) אמרו:
"כך היו נקיי הדעת שבירושלים עושין, לא היו חותמין על השטר אלא אם כן יודעין מי חותם עמהן. ולא היו יושבין בדין אלא אם כן יודעין מי יושב עמהן. ולא היו נכנסין בסעודה אלא אם כן יודעין מי מסב עמהן". כלומר, נקיי הדעת שבירושלים, לא היו יושבים בסעודה עם עם הארץ, שהוא אדם ריק מתורה ומעשים טובים. ומבואר בדברי רבותינו האחרונים, שאפילו בסעודת מצוה, לא היו מסבים עם אדם שהוא עם הארץ, כי גנאי הוא לתלמיד חכם לשבת בסעודה אחת עם עם הארץ. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן קע).
ורבינו המאירי בחיבור התשובה (משיב נפש מאמר א פ"ה), הסביר את הדברים, כי ההתחברות עם הנבלים והזוללים, היא פחיתות הנפש, וכמו שנאמר: "אַל תְּהִי בְסֹבְאֵי יָיִן בְּזֹלֲלֵי בָשָׂר לָמוֹ", ולכן נקיי הדעת, היו נזהרים שלא לשבת בסעודה עם אנשים פחותים, וכאן למדנו שהזהירות מללכת בדרכי הפחותים, נקראת "נקיות הדעת".
אולם נראה שדברי הגמרא והפוסקים, הם באנשים פחותים ביותר, כמו אלה שיושבים ומדברים דברים רעים, וכל חייהם והגיונם בפשטות בלי שום התרוממות רוח. אבל אנשים שאינם יודעים תורה, והם אנשים טובים, ואדרבה, חפצים לשהות בקרבת תלמיד חכם, כדי לשמוע מפיו דברי תורה ומוסר, ואינם מלגלגים חס ושלום על התורה, עליהם לא אמרו שאין לשבת איתם בסעודה.
ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שהיה נקי הדעת מאד, התארחו הרבה פעמים על שולחנו אנשים פשוטים עמי הארצות של ממש, שאינם שומרי מצוות, והוא לא הרחיקם, אלא אדרבה, קרבם בעבותות האהבה, והשמיע באזניהם דברי תורה ומוסר שיהיו ערבים להם, ושיועילו להם.
ובספר חסד לאלפים (סעיף יג) כתב, שאדם חכם יתנהל בחכמה, שאף על פי שגנאי הוא לשבת עם עמי הארץ, הרי יותר גנאי לגלות ולהראות ברבים שאנו חס ושלום מרחקים עמי הארץ, והכל תלוי מי הם האנשים היושבים לסעודה, שאם הם אנשים טובים שחפצים לשמוע תורה ומוסר, ואין מלעיגים על דברי התורה חס ושלום, מצוה לשבת עמהם ולגלגל את הדברים לדברי חכמה ומוסר, ובזה נמצא זוכה ומזכה, ועל שלחנו נאמר "זה השלחן אשר לפני ה'".
ועוד הוסיף, שאם מדובר באנשים מדוכאים, שמשתבחים בכך שהם יושבים בסעודה עם התלמיד חכם, בודאי יותר טוב להסב עמהם, מאשר לשבת עם תלמידי חכמים, ולמצוה רבה יחשב, להחיות לב נדכאים, וכשהם יצאו אחר כך, יאמרו לכולם, "זכינו לשבת בשלחן פלוני החכם".
ולכן לשאלה, לצערינו לא נהגת נכון בכלל, ועליך לפייס את גיסך ואת אשתך, ולתקן את הדברים הלאה.
