הלכה ליום חמישי ט"ז אדר תשפ"ב 17 בפברואר 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם מנשה בן רחל ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

ראובן

הערות נחוצות בענין חימום מאכלים בשבת

ביארנו בעבר את כללי הדינים הנוגעים לחימום מאכלים בשבת. ונחזור עליהם באופן כללי:

היתר חימום מאכלים בשבת, הוא תלוי בשני תנאים:
התנאי הראשון, שמדובר במאכל שהתבשל כל צרכו לפני שבת. כי מאכל שאינו מבושל כראוי לפני שבת, הדבר פשוט שאסור לחמם אותו בשבת, מפני שעל ידי החימום על גבי "פלאטת שבת", המאכל ממשיך להתבשל, ויש בזה איסור מן התורה.

התנאי השני, שאין אנו דנים אלא לגבי חימום מאכל על גבי "פלאטת שבת", ולא על גבי אש גלויה, כי החימום על גבי אש גלויה אסור בהחלט בשבת, וכפי שהסברנו כבר בעבר.

כמו כן הסברנו עוד כמה פרטים בדיני חימום מאכלים בשבת, ובכללם, שאין אנו מחממים אלא מאכלים יבשים, כמו אורז, אבל מאכלים שהם לחים, כמו מרק, אין לחממו בשבת. והסברנו שיש בזה חילוקי דעות בין הספרדים לאשכנזים, וכעת לא נוכל לחזור על כל הדינים.

חלות שלא נאפו כראוי
לאור האמור, בית שאפו בו חלות לפני שבת, והנה אירע, וראו שהחלות לא אפויות כראוי, עד כדי כך שבאמצע חלק מן החלות, נראה "בצק" ממש, הרי שאסור מן התורה לחמם את החלות הללו בשבת על גבי הפלאטה, מפני שעל ידי החימום, החלות ימשיכו להאפות, ומי שהניחם על הפלאטה עבר על איסור בישול ממש בשבת.

מאכל ראוי לאכילה, שלא התבשל כלל
כמו כן, מאכל שהוא ראוי למאכל כמו שהוא, לדוגמא, עגבניה, שאינה מבושלת, אסור בהחלט להניחה לחימום על גבי הפלאטה בשבת, מפני שעל ידי החימום, היא מתבשלת, ומאחר והיא לא התבשלה מעולם, הרי שכעת היא מתבשלת ממש, ולפיכך מי שיניחנה על גבי הפלאטה בשבת, יעבור על איסור בישול בשבת. אף על פי שהעגבניה טובה מאד למאכל גם ללא הבישול.

קוסקוס
ומן הדברים נלמד, שאותם הנוהגים להכין ביום שישי "קוסקוס" מן הסוג שמוכרים בחנויות, ועושים זאת באמצעות עירוי מים רותחים (מכלי שני, ואפילו מכלי ראשון), על גבי גרגרי הקוסקוס היבשים, הדין הוא שאסור להם לחמם את הקוסקוס בשבת, מפני שאין לקוסקוס דין "מבושל" כלל, שהרי הוא מעולם לא התבשל על גבי האש, ומה ששפכו עליו מים רותחים, עדיין אין זה נחשב ל"בישול" ממש מבחינת ההלכה, ואף על פי שכעת על ידי החימום, הקוסקוס נשאר בדיוק באותו מצב, ולא נראה בו שום שינוי, בכל זאת אסור לחממו בשבת, משום איסור "בישול".

"פירה"
וכן "פירה" שעושים מתפוחי אדמה, שמרסקים אותם לאחר הבישול, ומוסיפים בתוכם מיני תבלין, פלפל וכדומה, אסור בהחלט לחמם את המאכל בשבת, מפני שעל ידי החימום, מיני התבלין יתבשלו בפעם הראשונה, ויש בזה איסור ממש. וְלַמַּזְהִיר וְלַנִּזְהָר, שְׁלוֹמִים תֵּן כְּמֵי נָהָר.

שאלות ותשובות על ההלכה

אין לי פלאטה, האם אני יכול לבקש מהגוי במלון\מסעדה לחמם את האוכל למרות שאני יודע שהוא ידליק אש בשבת? כ"ד אדר תשפ"ב / 25 בפברואר 2022

אסור לומר לגוי לחמם את המאכלים, שמאחר ואין שם פלאטה, הוא בודאי ידליק באיסור. (ומטעמים נוספים, ראה בספר הליכות שבת).

מה המקור למה שציין כבודו לגבי האיסור לשים קוסקוס על הפלטה? הרי הקוסקוס בשקית כבר עבר בישול ויבוש י"ט אדר תשפ"ב / 20 בפברואר 2022

ראשית, לא בכל סוגי הקוסקוס הוא עבר בישול קודם לכן. שנית, רוב בני האדם מערבים בו תבלין, אבקת מרק וכדומה, והוא אינו מבושל.

לגבי קוסקוס ופירה, מותר להבנתי לשים בערב שבת על הפלטה לצורך סעודה ראשונה. לגבי סעודה שניה ושלישית, האם הרב אוסר לשים על הפלטה גם בגרמא? מדובר באותו הקוסקוס והפירה של ערב שבת, מהנותר בכלי ההגשה אנו מחזירים בשישי בלילה למקרר ובבוקר לפני שהפלטה נדלקת מניחים על הפלטה ואז הם מתבשלים בגרמא על ידי שעון שבת, האם גם אז, זה אסור? י"ט אדר תשפ"ב / 20 בפברואר 2022

אם הוא רתח על גבי הפלאטה בליל שבת, מותר לחזור ולחמם אותו על הפלאטה בשבת בבוקר. תבורכו,

שלום וברכה, לגבי חימום קוסקוס שבושל על ידי עירוי מכלי ראשון:
א. ראשית כפי ששמעתי הקוסקוס עובר תהליך בישול מלא במפעלים ולאחר מכן תהליך של ייבוש, אז למעשה תהליך ה"ייבוש" סותר את תהליך ה"בישול"?
ב. רציתי לשאול האם הלכה זו , של חימום קוסקוס על גבי פלאטה, הוא דין מוסכם לכולם(רבני הספרדים), או שמדובר בחידוש שהרב פוסק?(אולי במילים אחרות הרב ילקוט יוסף מסכים לדין זה?) י"ט אדר תשפ"ב / 20 בפברואר 2022

לגבי ההערה שהוא כבר מבושל, גם אם הדבר נכון שהקוסקוס מבושל לגמרי ואחר כך מיובש, (מה שלא ברור כלל), הרי כשמכינים אותו שמים בו שמן ותבלין, והם בודאי לא מבושלים. 

לגבי השאלה אם הגאון ילקוט יוסף מסכים אם לאו, ומיהם הפוסקים שכתבו כן, הנה הוא דין פשוט, ולא ראיתי מי מהאחרונים שכתב בזה באופן מסויים. אבל דיברתי בזה עם כמה תלמידי חכמים מובהקים, וכולם הסכימו לדין שאין לחמם הקוסקוס בשבת כאמור בדברינו. תבורכו מפי עליון 

במקרה של קוסקוס הנזכר, ובערב שבת הנחנו אותו על הפלטה, אפשר יהיה להניחו בשבת בבוקר שוב? י"ט אדר תשפ"ב / 20 בפברואר 2022

אם הוא ירתח על הפלאטה, מותר יהיה להניחו שוב בבוקר. כי הוא מבושל לגמרי. תבורכו, 

לגבי כלל הדברים שנרשמו פה, שלעניות דעתי חשובים עד מאד.
האם שהפלאטה כבויה עם שעון שבת, יהיה מותר להניחם? י"ח אדר תשפ"ב / 19 בפברואר 2022

גם כאשר הפלאטה כבויה, אסור להניח מאכלים כאלה, שלא תבשלו כראוי לפני שבת, על גביה. תבורכו,

שלום, לא מבין את עניין הקוסקוס והפירה, אם בישלתי קוסקוס ביום שישי וכולו מבושל מה מעכב לחמם בשבת? הרי אסור להכין תה מכלי ראשון בגלל הטענה שכלי ראשון מבשל, אז למה פה הטענה שהקוסמוס לא בושל? ודבר שני עניין הפירה,הרי תפ"א אדמה בושלו לפני, גם אם נגיד שהוספנו תבלין לאחר הבישול גם שם חום תפ"א מבשל את התבלינים ואז גם עבר בישול. בכל מקרה הלכות אלו חדשות לי לגמרי ולא הבנתי את ההקשר לבישול,תודה רבה ובשורות טובות ט"ז אדר תשפ"ב / 17 בפברואר 2022

נתחיל במה שסיימת, לגבי פירה. מאחר וכלי שני אינו מבשל, ותפוחי האדמה הוצאו מכלי ראשון (שבו התבשלו) לקערה, ואז היו כלי שני, ממילא התבלין לא התבשל בתוכם. ולכן אם חוזרים לחממו בשבת, מבשלים את התבלינים בפעם הראשונה, וזה אסור.

לגבי קוסקוס, הרי בערב שבת הוא גם כן לא התבשל, כי עירו עליו מים מכלי שני, ואפילו אם עירו מכלי ראשון, עירוי מכלי ראשון אינו מבשל ממש, ולכן אסור לחממו בשבת, כיון שבזה מבשלים אותו לראשונה, אף על פי שהבישול הזה במהותו לא מוסיף בתבשיל כלום. 

שלום הרב,
פירה שכבר מוכן מערב שבת כולל התבלינים - התבלינים התבשלו עם הפירה לפני ששבת נכנסה כמובן.
האם מותר לחמם בשבת - או שזה נחשב לבישול ? ט"ז אדר תשפ"ב / 17 בפברואר 2022

באופן כזה, מותר לחמם אותו בשבת על גבי הפלאטה. תבורכו,

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה