הלכה ליום ראשון י"ב אדר תשפ"ב 13 בפברואר 2022

ההלכה מוקדשת הלימוד מוקדש לעילוי נשמת

ברוך בן ר' יהודה צברי ז"ל

שהיום הוא יום השנה השמיני לפטירתו. רוח ה' תניחנו בגן עדן, ויחוס ויחמול עליו, ויזכה לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו ותהי נשמתו צרורה בצרור החיים אמן כן יהי רצון.

הוקדש על ידי

המשפחה

ריצה ופעילות ספורטיבית בשבת

לפני כשבועיים, למדנו שאסור לרוץ בשבת, והסברנו שלמדו כן רבותינו ממה שנאמר בספר ישעיה (פרק נח.) "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי, וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד, וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר". ודרשו רבותינו במסכת שבת (דף קיג.), "וכבדתו מעשות דרכך", שלא יהא הילוכך (ההליכה שלך) בשבת כהילוכך של חול. ועל כן אין לו לאדם לרוץ בשבת, הן ריצה קלה והן ריצה מהירה, וכן פסקו הרי"ף והרא"ש והטור ומרן השלחן ערוך (סימן שא).

והזכרנו את דברי הסמ"ג, וכן מה שכתבו מרן השלחן ערוך והפוסקים, שבחורים (וכל שכן ילדים), המתענגים במרוצתם בשבת, מותר להם לרוץ בשבת. והכוונה בזה, שלא אסרו לרוץ בשבת, אלא לרוב בני האדם, שהריצה היא טירחה עבורם, אבל בחורים, או בזמנינו, אנשים, שרגילים לרוץ לשם משחק או לשם הנאה, מותר להם לרוץ בשבת. וכן ילדות שרגילות לקפץ על גבי חבל בשבת, מותר להן לעשות כן בשבת, כי עושות כן לשם הנאה.

אמנם נחלקו רבותינו האחרונים, האם הדבר ראוי לכתחילה שאדם ירוץ בשבת להנאתו או לא. שהבית חדש כתב, שאין להורות לכתחילה לרוץ בשבת, אלא שאם ישנם בחורים שרצים בשבת, אין להעיר להם על כך כדי שלא להשבית את שמחתם, אבל אם יבואו להתייעץ כיצד לנהוג, יש לומר להם שלא ירוצו. אולם לדעת רוב האחרונים אין הדבר כן, אלא אפילו לכתחילה, מי שבא לשאול אם מותר לו לרוץ בשבת, והוא מתענג במרוצתו, יש להורות לו שמותר לו לרוץ בשבת. וכן פסקו המגן אברהם והמשנה ברורה (סעיף קטן ה) ועוד.

וכתבו מרן הבית יוסף והרמ"א, שכשם שמותר לאדם לרוץ בשבת כשהוא מתענג מכך, כך מותר גם לטייל בשבת, ואפילו כאשר מטייל כדי להתעמל, גם כן הדבר מותר, כיון שאין הדבר ניכר שעושה כן כדי להתעמל ולהתחזק, אלא נראה כטיול בלבד.

וכן מותר לעסוק בשבת ב"התעמלות בוקר", אף כשיש בה הרמת משקולות ומתיחת קפיצים וכדומה, שאין איסור בכל הדברים הללו בשבת לאנשים בריאים שעושים כן לשמירת הכושר. (חזון עובדיה שבת ח"ג עמוד שפז, אור לציון פרק לו, ועוד).

אך כתב מורינו הגאון הראשון לציון בספר ילקוט יוסף, שעל כל פנים יזהר כל אדם שלא להרבות בטיול בשבת, כי לא ניתנו שבתות וימים טובים לישראל אלא כדי שיעסקו בתורה, והביא בשם רבי אברהם אבן עזרא, שה' יתברך קידש את יום השבת וזימן אותו כדי שיוכלו בו הנפשות לקבל תוספת חכמה יותר מכל הימים.

ומן הטעם הזה נהגו החרדים לדבר ה', שגם אם הם רגילים בימות החול לרוץ להנאתם, מכל מקום בשבת אינם עושים כן, אלא מסתפקים בטיול בהליכה בלבד, כיון שיום השבת ברוב קדושתו אינו ראוי להתעסקות של חולין, אלא לעסוק בו בעונג ובשלוות הנפש, ולעסוק בו בתורה, איש איש כפי מהללו.

ובשנים האחרונות התעוררו בהרבה בתי כנסיות לסדר שיעורי תורה ביום השבת, הן מפי רבנים, והן בלימוד בחברותא, וכן יש שמסדרים שיעורים עבור ציבור הנשים, שיש רבנית שמלמדתן תורה, ויש נשים צדקניות שקוראות בשבת הרבה בספר תהלים, ואלו הנהגות נכונות מאד בפרט לקדושת השבת, כדי לנצלה לתכלית הנכונה הטמונה בה.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה