מאמרו של הגאון רבי זבדיה כהן שליט"א, ראש אבות בתי הדין בתל אביב יפו
השבת, בפרשת תרומה, נקרא אודות תרומת בני ישראל עבור בנין המשכן וכליו. התרומה כללה: זהב, כסף, נחושת, תכלת וארגמן, תולעת שני ושש ועיזים, עורות אילים מאודמים, עורות תחשים ועצי שיטים. מהם בנו את ארון העדות, שהיה עשוי עצי שיטים מצופים זהב, כשעליו כפורת מזהב טהור, עם שני כרובים מזהב, שעמדו משני קצות הכפורת. הכרובים, היו פורשי כנפים מלמעלה, סוככים בכנפיהם על הכפורת, ופניהם איש אל אחיו, ומשם דיבר הקדוש ברוך הוא עם משה רבינו, כמו שנאמר:
"וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת, מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל אֲרוֹן הָעֵדֻת, אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".
איך היו נראים הכרובים מעל הכפורת?
רש"י בפרשה כותב: "כרובים, דמות פרצוף תינוק להם". כלומר, דמות של תינוק, המבטא את הדבר הכי טהור ונקי.
מאידך, בפרשת בראשית, לאחר חטא של אדם הראשון, שאכל מעץ הדעת, נאמר בתורה: "וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם, וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים, וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים". אם כן, למדנו שהקדוש ברוך הוא שם את הכרובים ואת החרב המתהפכת לשמור על גן עדן.
מי הם הכרובים ששמרו על הכניסה לגן עדן?
רש"י שם מפרש: "הכרובים - מלאכי חבלה".
וצריך להבין מה הם הכרובים? האם הם דמות תינוק כמו שפירש רש"י בפרשת תרומה, או שמא מלאכי חבלה כמו שפירש רש"י בפרשת בראשית?
כדי להבין זאת, נקדים:
מעשה שהיה, באחד מגני החיות באירופה, באותו גן, לקראת סופו, נתלו שלטים: "זהירות! הנך מתקרב למקום בו נמצאת החיה המסוכנת ביותר בעולם"!
בכדי להיכנס לכלוב זה, נדרשו אמצעי זהירות קפדניים, שני שערי ברזל, שהשני נפתח רק לאחר שהראשון נסגר, וכל זה בכדי למנוע בריחה של חיה מסוכנת זו. לאחר המעבר בין השערים, מגיעים לאולם מבודד, שרק מבקר בודד יכול להיכנס אליו. בפתח הכניסה תלוי שלט גדול: "זהירות! הנך נכנס למקום בו נמצאת החיה המסוכנת ביותר בעולם"! כאשר נכנס המבקר לאותו אולם, הוא מוצא מראה גדולה על הקיר מולו, דמותו שלו נשקפת מול עיניו, וחץ המכוון אליו, שמעליו מופיעה המילה: "אתה!!!"
במילים אחרות, "אתה, האדם, הנך החיה המסוכנת בעולם!".
המסר שהועבר למבקר, היה ברור. אדם ללא עבודה עצמית על המידות הרעות, גאווה, כעס, קנאה ושנאה, עלול להיות החיה המסוכנת בעולם, כמו שנאמר (איוב פרק יא פסוק יב): "עַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד".
מנגד, אדם הלומד תורה, מקיים מצוות, ועובד על תיקון עצמו, במידות הטובות, ענווה, דרך ארץ, אהבה ואחווה, שלום ורעות, יכול להיות בחיר היצירה של הקדוש ברוך הוא בעולם.
זהו המסר בפירוש המילה "כרובים". כשהם עומדים על ארון העדות, בו מונחים עשרת הדברות, הרי הם כתינוק טהור וקדוש, אבל "כרובים", בלי תורה ומצוות, הרי הם יכולים להיות מלאכי חבלה.
נשתדל כולנו להיות תמיד מחוברים לתורה, לתפילה, למצוות ולמעשים טובים, ונזכה להיות כאותם כרובים המונחים על הכפורת וארון העדות, משם דברה השכינה עם משה רבנו עליו השלום.
שבת שלום
