הלכה ליום שישי י"א תשרי תשפ"ב 17 בספטמבר 2021

פרשת האזינו

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל

בפרשת השבוע נקרא את השירה הנפלאה שאמר משה רבינו עליו השלום, אדון הנביאים, לפני פטירתו מן העולם, כאשר הגיעה לשיא השלימות האנושית שהיתה מעולם. וזו היא "שירת האזינו", אשר עמקו סודותיה מאד מאד.

בטרם החל משה את דבריו, נשא עיניו ואמר: "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה, וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי, כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא, הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹקֵינוּ", כלומר, מרוב חשיבותה של השירה, אמר משה, שיאזינו לו השמים, ותשמע אותו הארץ, וכל זה מרוב שהפליא בדברי שירתו לה' יתברך.

אך הדבר קשה, שהרי נאמר, "יְהַלֶּלְךָ זָר וְלֹא פִיךָ", כלומר, ממידת דרך ארץ, שהאדם לא יהלל וישבח את מעשיו, אלא אחרים יעשו כן, ואילו כאן, משה רבינו, העניו מכל אדם, דוקא הוא מתפאר כביכול, ואומר לשמים ולארץ שיאזינו לדבריו. אלא שמטעם זה, המשיך משה ואמר, "כי שם ה' אקרא, הבו גודל לאלוקינו", כלומר, אין השבח המיוחד בשירתי, מצד מה שאני אומר שירה נפלאה, אלא מצד זה שאני בא לשבח את ה' יתברך, ולו נאה ולו יאה לשבח, לכן, האזינו השמים ואדברה! הבו גודל לאלוקינו!

וכאן למדנו מוסר גדול, שכאשר יבוא מי שיהיה, להשמיע דברי תורה, ראוי הדבר ונכון מאד, להאזין לדבריו, כמו שאמרו רבותינו, "קבל האמת ממי שאמרה", וכן אמרו משל על זה, שדוקא את הבגדים היקרים ביותר, תופרים מבד משי, שנעשה על ידי תולעים קטנות שמייצרות את סיבי המשי. וכן אמר דוד המלך עליו השלום, "מכל מלמדי השכלתי", בלי להביט כלל, אל האיש הדובר, מי הוא.

וכן ראינו אצל מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שהיה חכם הלמד מכל אדם, והיה מעיין אפילו בספרי מחברי זמנינו, ומאזין בקשב לדברי תלמידיו, אפילו הצעירים ביותר, כי לפעמים נר קטן מדליק אור גדול, ולא חשב, מי הוא זה הצעיר שיוכל בכלל לשאת ולתת לפני? אלא תמיד היה פתוח לשמוע דברי אחרים, ואם אמרו דבר נכון, היה מקבלו בסבר פנים יפות. (בספר אביר הרועים – בית מידות, שזכינו להוציא לאור עולם בימים אלה, הבאנו עובדות מפליאות ממדה זו של מרן זצ"ל).

עוד אמר משה רבינו: "יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי, תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי, כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב", כלומר, שיהיו דברי מתקבלים בצורה יפה, כפי שהמטר והטל מתקבלים יפה. ורבותינו הראשונים אמרו, "דְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מִן הַלֵּב נִכְנָסִים אֶל הַלֵּב", שכאשר הדברים יוצאים באמת מעומק לבו של האדם, הם מתקבלים גם על דעתם של האחרים המאזינים לו.

ובספר שער בת רבים הקשה, שהרי ראינו שהנביאים, ירמיה וישעיה ואחרים, הוכיחו את ישראל, ובודאי יצאו דבריהם מן הלב, ולא הועילו בדבריהם כלל, שהרי ישראל לא קיבלו את הדברים. איך יתכן הדבר? וכן אנו רואים בעינינו, שלפעמים עומד אדם צדיק גמור להוכיח את הציבור, לדוגמא בענין חינוך הילדים, והרבה אנשים לא מתייחסים בכלל לדבריו. איך יתכן הדבר? והרי דבריו יוצאים מן הלב?!

אלא הענין בזה, בדרך משל, שיש לפעמים תרופה יקרה מאד, שיכולה להועיל לחולה במחלה אנושה, שיוכל לחיות עוד כמה שעות, ויוכל על ידי זה לצוות לביתו אחריו. והנה אירע פעם, שהיה אדם אחד גוסס ונוטה למות, ושלחו אל הרופא הגדול, שימכור להם את התרופה הזו ביוקר רב, והלה אמנם נעתר, קיבל את התשלום ושלח את התרופה, אך כשנתנו אותה לחולה, הוא לא קם ולא זע, והתרופה לא הועילה בכלל. שלחו אל הרופא, למה רימיתנו? התרופה שלך אינה שווה דבר!

בא הרופא בעצמו לראות את החולה, והנה הוא רואה שהחולה כבר מת מזה כמה שעות. אמר להם הרופא, שוטים שבעולם! וכי אני יכול להחיות מתים? התרופה שלי מועילה רק לאדם שעוד יש בו רוח חיים, אבל אדם שמת לגמרי, אין לי מה לעשות איתו!

כן הדבר הזה, אדם שיש לו מחלה רוחנית, שהוא מלא בעבירות קשות, לפעמים עוד יש לו תקוה, ואפשר להשפיע עליו, אך לפעמים, מרוב גודל העוונות, אדם זה נחשב ממש כמו מת, כמו שאמרו רבותינו, רשעים בחייהם קרויים מתים, ולכן מה שאמרו דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב, זה שייך דוקא באדם שעוד יש בו לחלוחית של אמונה וחיות רוחנית, אבל מי שהתרחק לגמרי, ולבו נעשה כמו אבן מרוב תאוותיו ועוונותיו, אדם כזה, אין לו עוד תקנה, ואי אפשר להשפיע עליו דבר.

לכן אמר משה רבינו, יערוף כמטר לקחי, כשעירים עלי דשא, וכרביבים עלי עשב, לא על אדמה יבשה לגמרי, אלא על עשבים, שעוד יש בהם לחלוחית, הם עשויים לקבל את המטר, ולגדול מכוחו עוד הרבה.

אולם באמת שכמעט בכל נפש יהודי, יש ניצוצות של קדושה, שלפעמים בזמן מן הזמנים, ניתן להפיח בהם רוח, ולהבעיר בלב, רשפי אש שלהבת יה. ובפרט בזמני שמחה, כמו ימי חג הסוכות אשר לפנינו, שבאים אחרי הימים הנוראים, הלא היא עת שמחה, וכולם כביכול, מפוייסים ונוחים לקבל מוסר ויראת שמים, זהו זמן מתאים וראוי מאד, עם פתיחת השנה החדשה, להתחזק ולהוסיף באמונה בה' יתברך, ונזכה להתדבק בו ולעשות רצונו כרצונו. אמן כן יהי רצון.

שבת שלום.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה