הלכה ליום שלישי כ"ח אדר תשפ"ו 17 במרץ 2026

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך:

"בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם".

יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי, ראש חודש ניסן.

ותיקנו רבותינו ברכה זו, מכיון שהליבלוב באילנות הוא דבר שבא מזמן לזמן באופן מחודש, שאדם רואה עצים יבשים שהפריחם הקדוש ברוך הוא (הרא"ה בספר פקודת הלוים, ברכות מג:). ואין לברך ברכה זו אלא פעם בשנה ולא יותר.

נוסח ארוך
במחזורים לחג הפסח, וכן בחלק מהסידורים ישנו נוסח תפילה מיוחדת (עם נוסח "לשם יחוד") שאומרים עם ברכת האילנות, וטוב מאד לאומרו, וכן היה נוהג מרן זצ"ל, שהיה יוצא מביתו מיד לאחר תפילת שחרית ביום ראש חודש ניסן, והולך למקום שגדלים בו אילנות, ומברך את הברכה עם הציבור.

אם נסתיימה הפריחה
אם כבר נסתיימה הפריחה, כלומר, הופעת הפרחים באילן נסתיימה מחמת שינויים במזג האויר, והחלו לצאת פירות, כפי שקורה הרבה באילנות של שקדים וכדומה, אי אפשר לברך על אילנות אלה ברכת האילנות. ואפילו אם לא יצאו הפירות, אבל כבר נפלו הפרחים, אי אפשר לברך ברכת האילנות, לפי שאין הברכה אלא על פריחת האילנות, שהיא יציאת הפרח דוקא. ומכל מקום, אילן שהתחילו לגדול חלק מפירותיו, אם יש בו עדיין פרחים וניצנים, מברך עליו ברכת האילנות.

נשים, האם תברכנה ברכת האילנות?
גם הנשים יכולות לברך ברכת האילנות בחודש ניסן, ואף על פי שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן (דהיינו מצוות שהן בקום עשה ונוהגות רק בזמן מסוים כגון מצות ארבעת המינים בסוכות), מכל מקום ברכת האילנות תברכנה.

והטעם שברכת האילנות אינה נחשבת למצות עשה שהזמן גרמא, מבואר בספר טורי אבן (מגילה כ:) לגבי מצות "הבאת ביכורים לבית המקדש". שמצות הבאת ביכורים היתה נוהגת רק עד חג החנוכה, ובכל זאת הנשים היו מביאות ביכורים לבית המקדש. והטעם שמצות ביכורים אינה מצות שהזמן גרמא, הוא משום שדוקא מצוה שאינה נוהגת בכל זמן מצד עצם המצוה, כגון ציצית שאינה מתקיימת בלילה, הרי היא נחשבת "מצות עשה שהזמן גרמא", אבל מצות ביכורים, מצד עצמה היתה ראוייה להתקיים כל השנה, אלא שמחנוכה ואילך לא היו מצויים פירות בפרדסים, ואילו היו מצויים עוד פירות, היו הימים ראויים להבאת ביכורים, ולכן מצוה זו אינה נחשבת למצות עשה שהזמן גרמא.

והוא הדין בנדון ברכת האילנות, שמעצם מצות ברכת האילנות, היה ראוי לברך בכל זמן, אלא שהטעם שמברכים דוקא בימי ניסן הוא משום שאז מלבלבים האילנות, נמצא אם כן שאין הזמן גורם את הברכה, רק הוא תנאי לברכה, ולכן גם נשים תברכנה ברכת האילנות.

שאלות ותשובות על ההלכה

בחצר הבניין עץ עם ניצנים. לא ידעתי שצריך לראות את הפרח ממש וכבר ברכתי על האילן הזה את כל התפילה מהסידור. האם צריך לברך שוב ליד אילנות עם פרחים? האם זאת לא תהיה ברכה לבטלה? ב' ניסן תשפ"ב / 3 באפריל 2022

 

בלשון הרמב"ם אין הדבר ברור, אם די בניצנים, ולכן אף על פי שלכתחילה היה נכון לברך כשיהיו פרחים ממש, מכל מקום בדיעבד הברכה ברכה, ואין לברך שוב. וה' יקבל כל תפלותיכם, ברוכים תהיו ישראל קדושים,

יש לי בגינה עץ זית אחד בלי פרחים ובלי זיתים האים אפשר לברך עליו ברכת. האילנות ? א' ניסן תשפ"א / 14 במרץ 2021

צריך שהאילן יהיה עם פרחים, אחרת, אי אפשר לברך ברכת האילנות. תבורך,

יש לי בגינה עץ לימון שהוציא עכשיו ניצנים בנוסף יש לי עדין לימונים מעונה הקודמת האם אפשר לברך עליו ? יש לי עוד עצים שהוציאו ניצנים כלומר הניצן עוד לא פרח והוא סגור האם אפשר לברך על ניצנים או שחייבים שהניצן יפרח ? ג' אייר תש"פ / 27 באפריל 2020

מלשון מרן השלחן ערוך (סימן רכו) משמע שצריך שיהיה פרח ממש. ומלשון הרמב"ם אין הדבר ברור כל כך. גם בדברי האחרונים לא מצאנו תשובה מפורשת לשאלתך לגבי הניצנים. לכן נכון יותר להמתין עד שיהיה פרח.

ומה שיש שם לימונים, אין זה מעכב.

האם אפשר לברך ברכת האילנות גם בלילה, או רק ביום? ו' ניסן תשע"ז / 2 באפריל 2017

אפשר לברך ברכת האילנות גם בלילה, אם יש שם אור חשמל ורואים את הפריחה.

יש לי עץ פרי עם פריחה, ויש לי בנוסף עץ לימון אשר בו כ-20 לימונים מ-שנה שעברה והוא פורח כולו.
האם הפירות פוסלות אותו להיות ראוי לברכת האילנות? א' ניסן תשע"ז / 28 במרץ 2017

אם יש בו פירות וגם פרחים, הוא מצטרף לברכת האילנות. ואם יש בו רק פירות, הרי הוא כאילן סרק, שאין לברך עליו. אבל כבר כתבנו בהלכה יומית שבמקום שאין דרך אחרת יכול לברך על אילן אחד. ואילן אחד הרי יש כאן. (בתנאי שהוא אילן פרי).

האם חייב בברכת האילנות ששני העצים צמודים ❓יש עץ שאני לידו ויש בו לבלוב והשני במרחק כ-10מטר אני רואה אותו בכללות יש בו לבלוב אבל הוא קצת רחוק ממני, האם אפשר ככה לברך לכתחילה בהידור? כ"ה אדר תשע"ז / 23 במרץ 2017

רשאי לברך כך בלי חשש

האם מותר לברך על עץ אחד?
אני גרה בצרפת ואיני יודעת היכן למצוא לפחות שני עצי פרי עם פרחים. אבל עץ משמשים אחד יש לי בגינה. האם מותר? ה' ניסן תשע"ה / 25 במרץ 2015

אם אינך מוצאת מקום עם שני אילנות, אפשר לברך על אילן אחד.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה