הלכה ליום שלישי ו' שבט תשפ"א 19 בינואר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אסתר בת נעומי ויחיא משה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

הילדים והמשפחה

להשתמש בפת לחם

שאלה: בשבת האחרונה, בתי הגישה לשלחן מגש רותח עם עוגיות (סופלה), ואמרו לה להניח את המגש על הפיתות שהיו על השלחן, (כדי שלא לקלקל את השלחן), האם מותר לעשות כך?

תשובה: מבואר בגמרא במסכת ברכות (דף נ:) ובבית יוסף (סימן קעא), שאסור לאדם לעשות שימוש בפת לחם, אם היא עלולה להתקלקל מחמת אותו השימוש. אבל מותר להשתמש בפת בדבר שלא מקלקל אותה. וכמו שפסק מרן בשלחן ערוך, "עושה אדם צרכיו בפת, אך זהו דוקא בדבר שלא ממאיס את הפת, אבל בדבר שממאיס את הפת, לא".

ולכן, הוסיף מרן השלחן ערוך, "אין מניחים על הפת בשר חי (שאינו מבושל), ואין מעבירים על הפת כוס מלאה על גדותיה, ואין סומכים (לא משעינים) בפת את הקערה אם היא מלאה בדבר שאם יפול על הפת, הפת תמאס".

לפיכך, כאשר אנו באים להשיב לשאלה שלפנינו, התשובה היא, שאם מדובר במגש נקי, שלא יקלקל את הפת כאשר המגש יונח עליו, הרי שמותר להניח על הפת את המגש. אבל אם מדובר במגש מלוכלך, שכאשר יניחו אותו על הפת, הפת תמאס ולא יאכלו ממנה, הרי שאסור לעשות זאת.

וכל זה במגש של עוגות כמו שנזכר בשאלה, שגם אם יפול משהו מהעוגות על גבי הפת, הרי היא לא תמאס ולא תושחת בכך. ולכן יש להקל בזה כאשר המגש נקי. אבל אם מדובר במגש שהוא מלא בתבשיל, ואם ישפך מהתבשיל על הפת, הרי שהיא תמאס לאכילה, ואף אחד כבר לא יאכל אותה, הרי שאז אין להניח על הפת את המגש אפילו אם הוא נקי. מכיון שחובה עלינו להזהר שלא להפסיד את האוכל שה' נתן לנו.

ולסיכום: יש להזהר שלא להפסיד את הפת. אבל אם רוצים לעשות בה איזה שימוש שלא מקלקל אותה, כמו להניח עליה מגש נקי עם עוגה, יש להקל.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם התפילת שחרית יחיד יש לומר יג' מידות ו' שבט תשפ"א / 19 בינואר 2021

לא אומרים י"ג מידות ביחיד, אלא אם כן הוא יודע לאמרם בטעמי המקרא.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה