שאלה: כלים שאין בהם צורך בשבת. אולם יתכן ויהיה בהם צורך, האם מותר לשוטפם בשבת?
תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר הדין, שאין להדיח (לשטוף) כלים בשבת, כאשר אין בהם צורך ליום השבת עצמו. ושורש האיסור בזה, משום שאין להכין משבת ליום חול. וטעם האיסור, משום שאסור שיטרח אדם בשבת, עבור דבר שאינו לצורך השבת עצמה. ועתה לנדון השאלה:
כבר כתבנו, שמבואר במסכת שבת, שמותר לשטוף אפילו בשבת בצהריים, כלים המיועדים לשתיה. משום שאין לשתיה זמן קבוע (להבדיל מסעודה, שבדרך כלל אחר סעודה שלישית, שוב לא אוכלים).
ומשמעות הדברים, שאף על פי שאין הדבר ברור שיהיה צורך בכלי השתיה, מכל מקום, הואיל ויתכן שיהיה בהם שימוש, מותר לשטוף אותם בשבת.
ומעתה כלים שהתלכלכו בשבת, ויש סבירות שיהיה בהם צורך לשבת, מותר לשוטפם, אף על פי שהדבר לא ברור שאמנם יהיה בהם צורך.
והגאון המשנה ברורה כתב, שכל שידוע שלא יהיה צורך בכלים, אפילו הם מיועדים לשתיה, אסור לשטוף אותם. ואמנם כן הדבר, שאם ידוע בבירור שלא יהיה צורך בכלים, כגון לאחר שקיעת החמה, שאז כבר אסור לשתות עד ההבדלה, אז בודאי אסור לשוטפם, אפילו אם הם מיועדים לשתיה.
אבל אם אין הדבר ברור לגמרי, כתב הגאון רבי ישראל יעקב פישר זצ"ל, בספרו אבן ישראל (ח"ח סימן לב), שכל שיש אפשרות שיהיה צורך בכלים, כגון לצורך אורחים שיקלעו לביתו וכדומה, מותר לשוטפם בשבת. והביא דבריו מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל.
ולכן לסיכום: המיקלים לשטוף כלים בשבת, אף על פי שאין הדבר ברור שיהיה בהם צורך, יש להם על מה שיסמוכו. אבל שטיפת קערות וסירים שבודאי לא יהיה בהם צורך בשבת, וכן שטיפת כלים סמוך לשקיעת החמה במוצאי שבת, בודאי היא אסורה מן הדין.
