הלכה ליום שלישי י' סיון תש"פ 2 ביוני 2020

קדושת בית הכנסת – מגיפת הקורונה

הנה בימים האחרונים, כשלאט לאט אנו זוכים לשוב לחצרות בית ה', להתפלל בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, עלינו להתבונן בחובה על שמירת קדושת בית הכנסת, ולהורות על הקשר שישנו בין המגיפה לבין הזלזול בקדושת בית הכנסת.

בגמרא במסכת מגילה (דף כח.) אמרו, תנו רבנן, בתי כנסיות אין נוהגים בהם קלות ראש. ומבואר שם ובשלחן ערוך (סימן קנא), שבכלל "קלות ראש" שאסורה בבית הכנסת, הוא השח שיחה בטלה בבית הכנסת, ובפרט כוונתינו לשיחה בטלה ממש, כמו שמספרים מה שנעשה בפוליטיקה או עם החברים וכדומה, שזו שיחה בטלה ממש שאסורה לכל הדעות בבית הכנסת. (ואפילו בכל שיחת חולין נכון להזהר, ובפרי מגדים וראשית חכמה אסרו כל דיבור חולין בבית הכנסת מן הדין).

ומובא בספרים, שה"דיבור" בבית הכנסת בתפילה ובתחנונים, כולל בתוכו שתי אותיות משם ה', האות יו"ד והאות וא"ו. וכאשר מדברים דברים בטלים בבית הכנסת, יוצאות האותיות הקדושות מן ה"דיבור", ונשאר רק דֶּבֶר חס ושלום. שהוא ענין מגיפה.

וידוע שלפני קרוב לשמונים שנה, נשאלו שני גאונים וצדיקים על האסונות הבלתי נתפסים שעברו על בני עמינו, מדוע לא הועילו כל התפלות שהתפללו כדי להנצל מהן? והשיבו על כך הגאונים הצדיקים, בעל ה"אמרי אמת" מגור, ורבי ישראל אביחצרא (בבא סאלי), שזהו משום שלא נזהרו כראוי בקדושת בית הכנסת. (אין אנו באים לומר מדוע אירעו האסונות המחרידים, אלא מדוע לא הועילו התפילות כדי שננצל מן הגזירות). ורבי ישראל אביחצרא הוסיף, שבארץ ישראל ובמקומות בהם לא הצליח הצורר להניח את כף רגלו, היה זה בזכות התפילות, שהיו זהירים שם במיוחד בקדושת בית הכנסת.

כלומר, הדיבורים האסורים בבית הכנסת, גורמים לכך שהתפלות אינן מתקבלות לפני ה' יתברך.

וכך נאמר בפירוש בפסוק במגילת איכה, לגבי התפילות שהתפללו אבותינו כדי להנצל מכל הצרות והאסונות שהיו בימי חורבן הבית, וכך אומר הנביא: "סַכּוֹתָה בֶעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה", כביכול, כאילו סיכך השם יתברך בענן סמיך כדי שיבדיל בינו לבין עמו ישראל, כדי שלא ישמע את תפלתם. והסביר את הדברים הגאון רבינו יהונתן אייבשיץ בספרו יערות דבש (דרוש ה), שהענן עליו דיבר הנביא, נוצר מן האדים שיוצאים מהבל פיו של האדם, ובפרט כשמדבר בבית הכנסת בשעת התפילה, שההבל הזה יוצר ענן שמפסיק בינינו לבין ה' יתברך.

ולכן יש להעיר לאדם שמדבר בבית הכנסת בזמן התפילה, כי בכך הוא מפריע לתפילתם של כל הקהל שלא תתקבל לפני ה' יתברך. וכן כתב בספר ווי העמודים (לבן השל"ה הקדוש), שמי שמתפלל בבית כנסת שהאנשים שם מדברים בשעת התפילה, התפילות עולות למעלה מלוכלכות בחטאים, ואינן מתקבלות לרצון, כי "אין קטגור נעשה סנגור".

ובשנות ת"ח ות"ט, שנגרמו אסונות נוראים לעם ישראל, כאשר רבבות הובלו לשחיטה בכל מיני מיתות משונות באופן שלא היה כמותו מעולם, וכאשר מובא בספרים, ששחטו תינוקות בחיק אמותיהן, וכהנה צרות רבות ורעות שאי אפשר להעלותן על הדעת, בכל מיני מיתות משונות שנהרגו בהם רבים מבני עמינו בידי הצוררים ימח שמם, ועל הכל עם רציחתו של קדוש ה' הרב רבי שמשון מאוסרופולי שנהרג בידי קוזאק אכזר כשתפילין קשורים על ראשו. ובימים ההם היו רבים לומדי תורה ועובדי ה' בתמימות, והכל שאלו, מה זאת עשה ה' לנו? סיבות לעונשים יש ויש, אך מדוע התפילות לא הועילו?

ומובא בספרים, שהסיבה לכל הגזירות לא היתה ידועה, עד שקם איש האשכולות הגאון רבי יום טוב ליפמן הלר, בעל ספר תוספות יום טוב, והרבה בתעניות ותחינות לה' יתברך כדי לדעת מה זה ועל מה זה, ובחלומו השיבוהו מן השמים, שלא נתקבלו התפילות להצילם מן הגזירה מפני שהיו מדברים בשעה שהציבור מתפללים בבית הכנסת.

ובספרים הקדושים האריכו בגודל האיסור בזה. גם בזוהר הקדוש כתב בזה דברים נוראים אשר לא נוכל להאריך בכולן. אך הכלל העולה, שעלינו להתחזק בענין זה, ובפרט בעת הזו.

וכשהיה מרן רבינו זצ"ל בביקור בארצות הברית, דרש שם בכמה מקומות על מה שנהגו בכמה בתי כנסיות שהקהל מדברים בזמן התפילה, ובפרט בזמן קריאת התורה, ויש מקומות שהדיבורים כל כך מתגברים, עד שנעשה חילול ה' בדבר, שנשמעים כעדת דבורים בכוורת, ובקושי ניתן להקשיב לחזן. ועל הרבנים ויראי ה' בכל אתר ואתר מוטלת חובה להביא את הדבר סוף סוף לתיקונו השלם.

וה' יתברך ינחנו בדרך אמת וישמע תפילותינו. אמן.

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה