הלכה ליום שישי י"ח אייר תשפ"ה 16 במאי 2025

פרשת אמור

מתוך דברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל
נערך על ידי נכדו הרב יעקב ששון הי"ו

נאמר בפרשת השבוע:
" וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה, אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו". כלומר, אסור לכהנים להטמא למת, להכנס לארבע אמותיו של מת, או להיות באהל או בחדר אחד עם המת.

רבותינו במסכת יבמות (דף קיד.), עמדו על לשון הפסוק, שיש בו כפילות: "אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים", ושוב נאמר: "וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם", מהי משמעות הכפילות? ומסבירים רבותינו, שכאן לימדה אותנו התורה "להזהיר גדולים על הקטנים", "אמור – ואמרת", אמור לכהנים, שיאמרו גם הם לכהנים הקטנים, הילדים, שיזהרו לבל יטמאו למתים. מכאן אנו לומדים בכלל באופן כללי, על החובה לחנך את הילדים הקטנים, "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ, גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה".

ולכאורה צריך להבין, מדוע דוקא בענין הזה, של איסור טומאת מת, מצאה התורה לנכון ללמדינו על מצות החינוך, שהגדולים יזהירו את הקטנים? וכי לא יכלה התורה ללמדינו כן במצוות אחרות?

והענין הוא כך: בזמן אבותינו, כולם היו שומרי תורה ומצוות, לדוגמא, אף אחד לא היה חולם בכלל שיש בעולם יהודי שמחלל שבת, לא היה דבר כזה בכלל בעולם. אפילו לפני כמאה ושלושים שנה, מעיד הגאון רבי חיים פלאג'י, שבכל ארצות המזרח לא היה יהודי אחד שמחלל שבת! כולם היו צדיקים! עד שבאו אלה הרשעים מארצות אחרות, וקלקלו את הספרדים! מסכנים הספרדים שהלכו אחריהם, "וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל וַיֶּהְבָּלו", אבל בדורות הקודמים, לא היה דבר כזה, כל ילד היה גדל, ורואה שכולם שומרים שבת, אין חנות פתוחה בשבת, כולם צדיקים, כולם הולכים לבית הכנסת, כולם מתפללים. אם כן, באופן כמעט "אוטומטי", היה הילד נמשך אחר סביבתו, הוא רואה שכולם עושים קידוש, גם הוא עושה קידוש. לכן לא היה צורך לומר לו "עשה קידוש"!

רק בדבר אחד היתה בעיה, וזה הענין של טומאת מת. הילד כהן, והוא רואה, שבשעת הלויית המת, כולם נדחקים סביב המת, כולם רוצים להוביל בידיהם את המיטה כדי לעסוק בקבורתו של המת, כי זו מצוה גדולה של הלויית המת, חסד של אמת, הוא רואה אנשים זקנים, רבנים ותלמידי חכמים, כולם תופסים את המיטה כדי לזכות במצוה הזו, אם כך, חושב הילד לעצמו, זו מצוה! זו לא עבירה! הוא לא יודע את החילוק שיש בין כהנים לישראל.

לכן לימדה התורה את הכהנים, שימו לב על בניכם, הסבירו להם, כל אלה שמתקרבים למת, הם ישראלים, ואילו אתה, כהן, ולכהן אסור להתקרב לארבע אמותיו של המת, כהן חייב לשמור את עצמו מכל משמר מהאיסור הזה. זה הענין המיוחד שמצאה התורה לנכון להזהיר דוקא לגבי טומאת מת לכהנים.

אבל בזמנינו, בעוונות הרבים, יש מחללי שבת בפרהסיא. לפני כמה שנים, כשהיינו רואים מכונית נוסעת בשבת, היינו אומרים לילד, זה שנוסע ברכב הוא גוי. הוא לא יהודי. אבל כעת, אם נעבור ברחובות שכונת רחביה, הכל מלא מכוניות בשבת, וכולם נוסעים בלי בושה, אם כן, מה נאמר לילד? כולם גויים? מנין כל כך הרבה גויים באו לכאן? הילד מבין שאלו לא גויים, הם יהודים ומחללים שבת.

לכן צריך להסביר לילדים, "כִּי לֹא כְצוּרֵנוּ צוּרָם", דע לך ילד, אלו יהודים, אבל הם חוטאים, זהו איסור חמור, יש בזה חיוב סקילה, לכן "בְּנִי אַל תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ אִתָּם, מְנַע רַגְלְךָ מִנְּתִיבָתָם", צריך לדבר עם הילד דברים טובים, כדי שיתחנך בדרכי התורה, וידע שיש צדיקים ויש רשעים, והוא ילך בדרכי צדיקים.

כל אחד יסביר היטב לבניו, שיתרחקו מאנשים חוטאים כאלה, אם יש לו שכן מחלל שבת, ולוקח את ילדיו ברכבו לים בשבת, צריך להסביר לילד, יאמר לו: דע, אלו מסכנים, הילדים הללו לא פשעו, אבל אביהם או הסבא שלהם רשע, ודינו ממש כמו גוי, כך כותב הרמ"א בשלחן ערוך, שמחלל שבת בפרהסיא דינו כגוי, אם יגע ביין, זה יין נסך ואסור בשתיה! וכך הילד בחכמתו יסיק את המסקנות הנכונות, וידע ללכת בדרכי צדיקים.

כך בעוונות המצב בזמנינו, עד שיבוא משיח צדקינו, כי אז כולם יחזרו בתשובה, כמו שנאמר: "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב", הקדוש ברוך הוא יחיש לגאלינו גאולה שלימה, ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים, במהרה בימינו, אמן.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה