הלכה ליום חמישי כ"ט ניסן תש"פ 23 באפריל 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אלברט בדרה ז"ל

סבא רבא שלי
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

דביר ברדה

"שבות דשבות במקום צורך גדול" - והבהרה לגבי השלמת קריאת פרשת השבוע (בענין מגפת הקורונה)

לשאלת רבים, בענין השלמת קריאת פרשת השבוע, כאשר עד עתה לא התפללו בבתי כנסת ולא קראו בתורה, הורה לנו מורינו הגאון הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א, כי ישלימו רק פרשה אחת נוספת (כלומר פרשת שמיני). וה' יתברך יאמר הרף למלאך המשחית, ונשמע ונתבשר בשורות טובות. אמן. 
----------------------

בהלכה הקודמת ביארנו, שאם בטעות לא העבירו את המקרר למצב "שבת", כך שכאשר תפתח דלת המקרר תדלק שם נורה, מותר בכל זאת לומר לגוי לפתוח את המקרר בשבת, מפני שאמירה כזו לגוי, מותרת, כי אין כאן אמירה מפורשת לגוי לעשות מלאכה אסורה, אלא האמירה היא על דבר מותר, שהרי מותר עקרונית לפתוח מקרר בשבת, ורק בדרך אגב הגוי עושה מלאכה האסורה לנו בשבת בהפעלת הנורה של המקרר. ודבר זה מוגדר "פסיק רישיה", ולא מלאכה ממש שאסור לומר לגוי לעשותה.

אם אמרו לגוי בשבת, שיפתח את דלת המקרר כדי להוציא משם מאכלים, מותר לומר לגוי שיעביר את המקרר למצב "שבת" (או שיכבה את הנורה שבמקרר כפי שהסברנו), מפני שהעברת המקרר למצב שבת, ובכלל זה כיבוי הנורה, אין בהם איסור אלא מדרבנן (מגזירת חז"ל) ואין כאן איסור מן התורה. ובמקום צורך גדול, מותר לומר לגוי לעשות דבר שהאיסור לעשותו הוא מדרבנן.

והגדרת הדברים שהסברנו בלשון הפוסקים היא, "שבות דשבות במקום צורך גדול". כלומר, שבות, הכוונה לדבר שהוא אסור מדרבנן. כמו כיבוי נורה בשבת. וכן אמירה לגוי לעשות מלאכה בשבת אינה אסורה אלא מדרבנן. כלומר, גם האמירה לגוי מוגדרת "שבות". ולכן במקרה שלפנינו, יש לנו "שבות דשבות", שהאמירה לגוי היא איסור דרבנן, ואנו אומרים לו לעשות איסור שהוא מדרבנן, והנה לפנינו "שבות דשבות", והכלל הוא ש"שבות דשבות במקום צורך גדול", מותר בשבת. ומאחר והעברת המקרר בעיצומה של השבת למצב "שבת" מוגדר כצורך גדול (כאשר אין גוי שנמצא שם כל הזמן), לכן מותר לומר לגוי לעשותה בשבת. (כן כתב הגאון רבי גד יזדי שליט"א בספר הליכות שבת עמוד קפא).

אך יש להדגיש, כי דיני אמירה לגוי בשבת הם רבים מאד, ואין להקיש ממקרה למקרה בלי לשאול תלמיד חכם מובהק שיורה כדין. וניתן רק דוגמא כדי להסביר את הדברים:

מותר לומר לגוי בשבת, שיפתח את הברז, אף על פי שמדובר בברז מים שמוציא מים חמים מהדוד החשמלי, ועל ידי פתיחת הברז נכנסים מים צוננים לדוד ומתבשלים שם (דבר שאסור ליהודי לעשותו בשבת). והטעם הוא, מפני שכוונת הגוי היא רק להוצאת המים מהברז, ואין לו כוונה בכלל לדבר שאסור לעשותו בשבת.

אולם לעומת זאת, אסור לומר לגוי לפתוח בשבת את ברז המים החמים, כאשר על ידי זה ידלק מיד מכשיר "יונקרס" (מחמם מים מיידי). מפני שבמקרה כזה כוונת הגוי היא גם למלאכה האסורה, שהיא הפעלת היונקרס, שהרי בלי להפעיל את היונקרס לא יהיו לו מים חמים. ולכן באופן כזה אין להקל. (הליכות שבת עמוד קפב).

ואנו ב"הלכה יומית" לא מאריכים בדיני אמירה לגוי, מפני שבארץ ישראל הדינים הללו לא מצויים, כי הגויים לא מצויים בינינו. אבל בחוץ לארץ שרגילים הרבה להעזר בגויים בשבת, עליהם ללמוד או לשאול היטב על כל המקרים המצויים אצלם, כדי שלא יאמרו לגוי דבר שאסור לומר בשבת.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה