הלכה ליום שלישי ז' אדר תש"פ 3 במרץ 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת האישה הצדקת

אסתר יפרח בת זהרי ע"ה

שהיום יום פקודת שנתה.
רוח ה' תניחנה בגן עדן
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתה

מגילת אסתר ברוב עם

מצוה לקרוא מגילת אסתר ביום פורים ברוב עם, כלומר, בבית הכנסת עם ציבור גדול, שבכך מתפרסם הנס יותר, וברוב עם הדרת מלך.

אולם דנו הפוסקים, כאשר יש אדם חולה שכלוא בביתו. והוא מבקש מעשרה בני אדם שיבואו לביתו כדי לקרוא עמו את קריאת המגילה במנין. האם עליהם לבוא לביתו, או שמוטב שהוא יקרא את המגילה ביחידות? ושורש הספק, שהרי החולה יצא ידי חובת קריאת המגילה גם בלי "מנין", ואילו הציבור שיבואו לקרוא עמו את המגילה, יפסידו את מצוות הקריאה בבית הכנסת עם הציבור. ויש לשאלה זו השלכה לעוד מקרים רבים.

והגאון המשנה ברורה (בשער הציון סימן תרפז סק"י) כתב, לגבי אדם נכבד שיש לו תמיד מנין שמתפללים עמו בביתו, שבעת קריאת המגילה עליו ללכת לבית הכנסת שבעיר כדי לקרוא את המגילה ברוב עם, שבזה יש פירסום הנס יותר. ומכאן אנו למדים שיש חיסרון לאותם האנשים שילכו לביתו של החולה לקרוא עמו את המגילה, ובזה לא יקראו מגילה בבית הכנסת.

אולם הגאון הראשון לציון רבינו יצחק יוסף שליט"א (ילקו"י סימן תרפז) העיר, שכאן עומדת מול עינינו מצוות גמילות חסדים, ומאחר והיא מצוה יקרה עד מאד, נראה יותר שיש לבטל את ההידור בקריאה "ברוב עם" ובבית הכנסת, ולהרויח את מצות גמילות חסדים עם החולה, שלא יאלץ לקרוא את המגילה לבדו. והביא מה שכתב בשו"ת מכתם לדוד (סימן טו), לגבי ציבור שבאים להתפלל בבית האבל, והם חוששים שמא הם מתבטלים ממצוות תפילה בבית הכנסת, ואומרים שאולי יש כאן "מצוה הבאה בעבירה". וכתב על זה הגאון המכתם לדוד, "בזה אומר אני, שיהיה לבם נכון ובטוח, שאין כאן חשש איסור כלל".

ואף בדבר חשוב הרבה יותר, כתב שמצוות גמילות חסדים יקרה יותר. והוא לגבי קהילה שהיה להם "סט" אחד של ארבעת המינים. ולבני הקהילה הסמוכה לא היו ארבעת המינים בכלל. ושלחו בני הקהילה השנייה שלא היה להם ארבעת המינים שליח לקהילה הראשונה, וביקשו לקבל את ארבעת המינים לכל הפחות לימי חול המועד. ואם בני הקהילה הראשונה יתנו להם את ארבעת המינים, הרי שלהם לא יהיה בכלל ארבעת המינים בימי הסוכות, מלבד היום הראשון שבו הם קיימו את המצוה בסט שהיה בידם. והשיב המכתם לדוד (סימן ו), כי מצות נטילת לולב בימי חול המועד, אינה מצוה מן התורה, ואילו גמילות חסדים היא מצוה מן התורה, ובודאי שאין לך מצות גמילות חסדים גדולה יותר מזו, שמזכים את הקהילה השנייה במצוות ארבעת המינים לכל הפחות בחלק מימי החג. שלא יהיו בטלים לגמרי ממצות ארבעת המינים. ולכן פסק שיש לוותר ולשלוח את ארבעת המינים לקהילה השנייה.

ומכח הראיות הללו וראיות אחרות, העלה הגאון הראש"ל שליט"א, שיש לוותר על המעלה של קריאת המגילה בבית הכנסת, וללכת לביתו של החולה לקרוא עמו את המגילה ולשמחו. וה' יתברך יזכנו לשמחת פורים בבריאות ושלום וכל טוב.

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה