הלכה ליום שלישי ל' אב תשפ"ד 3 בספטמבר 2024

"לשם שמים"

אתמול הזכרנו את התכלית של האדם, שיעסוק בתורה ובמצוות לשם שמים.

בכל דבר שאדם עושה, יש לשים לב, כי אין הכוונה מכשירה את המעשים. כלומר, אדם לא יכול ללכת אחרי לבו, לומר, כאן אני מרגיש שאני מקיים מצוה גדולה, והכוונה שלי ממש טובה, ולדהור כסוס שוטף במלחמה אחר המטרה שלו. אדם צריך לשים לב לסביבתו, צריך להתייעץ עם תלמידי חכמים אמתיים אם אמנם נכון הוא נוהג. שהרי יש לנו "שלחן ערוך", ובלעדיו לא ירים איש את ידו!

נאמר בתורה אודות תמר, כלתו של יהודה: "וַיֹּאמֶר יְהוּדָה, הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף! הִוא מוּצֵאת, וְהִיא שָׁלְחָה אֶל חָמִיהָ לֵאמֹר, לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לּוֹ אָנֹכִי הָרָה, וַתֹּאמֶר הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים וְהַמַּטֶּה הָאֵלֶּה, וַיַּכֵּר יְהוּדָה וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי".

אין לתאר את גודל מסירות נפשה של תמר שלא לבייש את השני. היא הרי ידעה כמה היא צודקת, ובכל זאת, מאחר ואילו היתה מגלה את סודה, היתה נגרמת בושה ליהודה, היא מעדיפה להשרף!

מעשה זה, של תמר ויהודה, מופיע בתורה באמצע סיפורו של יוסף במצרים. רש"י מסביר מדוע: "שהפסיק הכתוב, כדי לסמוך את מעשה אשתו של פוטיפר למעשה תמר, לומר לך, מה זו לשם שמים אף זו לשם שמים". כלומר, כשם שתמר התכוונה לשם שמים, גם אשת פוטיפר התכוונה לשם שמים. כי אשת פוטיפר ראתה בכוכבים שלה, שהיא עתידה להעמיד בנים מיוסף הצדיק, ולכן שידלה אותו כל כך להיות עמה.

כלומר, גם תמר וגם אשת פוטיפר התכוונו לשם שמים. תמר ידעה שהיא עתידה להוליד בן ליהודה, וגם אשת פוטיפר ידעה שהיא עתידה ללדת בנים ליוסף. ואם כן, מה בכל זאת ההבדל?

הסביר זאת בעל "לב אליהו" זצ"ל, שאשת פוטיפר הרי לא ידעה איך באמת היא תעמיד בנים מיוסף. יתכן שהדבר יהיה על ידה ממש, ויתכן שעל ידי בתה (אסנת, שלבסוף נישאה ליוסף), ואם כן, מדוע החליטה אשת פוטיפר שהיא זו שתהיה אשתו של יוסף? כיון "שהתחשק לה" שהיא תהיה! היתה מעורבת שם תערובת גשמית של "מתחשק לי". מה שאין כן תמר, שה"לשם שמים" שלה היה נקי לגמרי!

והמשגיח הצדיק בעל "אור יהל" הוסיף, כי אנו יכולים הרי להבחין בעליל מה ההבדל בין תמר לאשת פוטיפר. תמר אף על פי שהתכוונה לשם שמים, הרי שבשעה שכל החלומות שלה עמדו לרדת לטמיון, כאשר הכריעו את דינה לשריפה, "הוציאוה ותשרף", והיא ושני בניה שהיו בבטנה עמדו למות, והרי היא יודעת שממנה אמור לצאת משיח צדקינו, כלומר, רגעים ספורים לפני ביטול כל התכניות שלה. אף על פי כן היא שתקה, שהרי "מוטב להפיל עצמו לכבשן האש ולא להלבין פני חברו ברבים"! גם אם היא הצודקת!

ואילו אשת פוטיפר נהגה לגמרי להיפך: כאשר היא ראתה שיוסף לא מסכים עם ה"לשם שמים" שלה, כאשר התכנית שלה לא מצליחה, מה עשתה? רדפה את יוסף. עינתה אותו בדרכים הנוראיות ביותר, גם בהלבנת פנים בשקר וכזב שאין לתאר.

הנה, זהו ההבדל, מה קורה איתך כאשר מישהו אחר לא מסכים עם ה"לשם שמים" שלך?... (מתוך דרשת הגר"ש שבדרון זצ"ל, "להגיד" עמוד 282).

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה