הלכה ליום ראשון כ"ט טבת תשפ"ו 18 בינואר 2026

קניית זכות בתורה

שאלה: האם ניתן לשלם סכום כסף משמעותי לתלמיד חכם, כדי שתהיה לי זכות בכל התורה שהוא למד עד עתה?

תשובה: אמנם בכלל מצות תלמוד תורה וצדקה, מצוה גדולה לתמוך בתלמידי חכמים, ובפרט העניים שבהם, לסייעם ולעמוד לימינם כדי שיוכלו להמשיך ביתר שאת בעבודת הקודש. וכפי שהיה מעורר על כך מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל במשך עשרות בשנים, בארץ ובחוץ לארץ, כי אשרי חלקם של אותם הזוכים להיות "תמכין דאורייתא", תומכי התורה, שבזה הם זוכים לשכר בעולם הזה, ובעיקר בעולם הבא.

אולם בגמרא במסכת סוטה (דף כא.) מובא: הלל הזקן, היה לו אח עשיר ושמו שבנא. הלל היה עוסק בתורה מתוך עוני נורא, ואילו שבנא עסק במסחר והתעשר מאד. למרות שידע שבנא על מצבו הכלכלי הקשה של הלל, לא מצא לנכון לעזור לו ולחלצו מן המיצר. כשעלה הלל לארץ ישראל, ומרוב חכמתו נתמנה לנשיא הסנהדרין, בא אליו שבנא אחיו, ואמר לו להלל: בוא ונחלוק חצי ממוני בשבילך, וחצי עולם הבא שלך בשבילי! יצאה בת קול ואמרה: אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה, בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ!

כלומר, למרות שניתן לסייע מראש למי שיקדיש את חייו לתורה ולעבודת ה', ובכך לזכות בשכר פעולותיו של אותו אדם, שהרי בזכות מה שעזרו לו הוא היה מסוגל ללמוד ולעבוד את ה', מכל מקום כל זה דוקא כשהדברים נעשים "מראש", והרי זו "עיסקה" טובה מאין כמותה. אבל לבוא לאחר מכן ולבקש "לקנות" עולם הבא, זהו דבר בלתי מתקבל על הדעת, שהרי לא ניתן לקנות דבר ששוויו הוא בלתי נתפס במושגי העולם הזה, בסכום כסף גדול ככל שיהיה.

וכיוצא בזה היה מספר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, על הגאון רבי יצחק אלחנן, שבילדותו היה עני ואביון ולמד תורה בשקידה והתמדה מתוך דוחק. בעיצומו של החורף, מחמת הקור הגדול, נעליו אשר לרגליו נקרעו והקור חדר לעצמותיו וגרם לו לצער גדול. מול בית המדרש שבו היה יושב ולומד, היתה חנות גדולה של נעליים שהיתה שייכת לגביר גדול מהעיר. מרוב צערו, פנה רבי יצחק אלחנן לבעל החנות וביקש ממנו שיואיל בטובו לתת לו זוג נעלים לרגליו, כי הוא לומד תורה יומם ולילה. בעל החנות נזף בו, "וכי אני מחלק נעלים בחינם?! הלא אני סוחר בהם!". רבי יצחק אלחנן יצא משם בפחי נפש והמשיך ללמוד מתוך עוני ודוחק גדול.

לימים, גדל רבי יצחק אלחנן, ומרוב שקידתו נעשה לגאון גדול הבקי בכל חדרי התורה, נתקיים בו, "כָּל הַמְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה מֵעֹנִי, סוֹפוֹ לְקַיְּמָהּ מֵעשֶׁר", ונבחר אחר כבוד לכהן כרב ואב בית הדין בעיר קובנא. אז כבר התחיל להוציא לאור את ספריו הגדולים המלאים וגדושים בדברי חכמה בעומק דיני תורתינו הקדושה, וכמה גבירים בעלי ממון באו אל הרב עם תרומתם להדפסת הספרים, ושיהיה שמם כתוב בראש הספר מפני שסייעו בהוצאתו.

בין הבאים, בא גם הגביר העשיר סוחר הנעליים, ואמר שרוצה לתרום עבור הוצאת הספר. שאל רבי יצחק אלחנן את הסוחר: האם אתה מכיר את יצחק אלחנן? השיב לו הסוחר: איני מבין על מה הרב מדבר! השיב לו רבי יצחק אלחנן: עוד זוכר אני כשהייתי בשם יצחק אלחנן בצעירותי, ונגשתי לחנות שלך ובקשתי שתעניק לי זוג נעלים לרגלי, להגן עלי מפני הקור שהציק לי, ונזפת בי ויצאתי מחנותך בפחי נפש. אילו היית נותן לי אז זוג נעלים, היית קונה את עולמך, אולם כעת, אחרת את המועד, אינני זקוק לתרומת ידך, עליך נאמר "אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו"!

שאלות ותשובות על ההלכה

האם אנשים שתורמים לאחזקת כוללים והכסף מחולק לאברכים בסוף החודש, יש להם קניין בתורה, או מצוות צדקה בלבד? י"ט חשון תש"פ / 17 בנובמבר 2019

יש להם מצות צדקה וזכות של תמכין דאורייתא, כלומר, יש להם חלק בתורה.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה