לקט תשובות שנמסרו בזמן האחרון
שאלה: מי שטעה ובירך על לחם "בורא מיני מזונות" האם יצא ידי חובה?
תשובה: רבינו המאירי (ברכות לה.) כתב בזו הלשון: "ראיתי לקצת חכמי הדור שכתבו שבדיעבד, לחם נפטר בברכת מזונות, וכל שבירך על הפת בורא מיני מזונות יצא. ואינו נראה לי". עד כאן. ומבואר שלדעת המאירי ברכת בורא מיני מזונות אינה פוטרת את הפת (לחם). אולם מרן הבית יוסף (סימן קסח) כתב שברכת בורא מיני מזונות פוטרת את הפת. וכן מבואר בדברי הריטב"א (בהלכות ברכות) ועוד. ולכן פסק הגאון מרן רבינו זצ"ל שמי שטעה ובירך על הפת "בורא מיני מזונות", יצא ידי חובת הברכה, ואינו חוזר לברך "המוציא". (הליכות עולם ח"ב עמוד צב). וכמו שפסק הגאון רבי יוסף חיים בספר בן איש חי (פרשת בלק).
שאלה: האם זה נכון שראש ממשלת ישראל בזמנינו הוא משבט יהודה, שהרי נאמר "לא יסור שבט מיהודה"?
תשובה: אמנם נאמר "לא יסור שבט מיהודה", והפירוש הפשוט הוא, שכל מלכי ישראל מזמן דוד המלך יהיו משבט יהודה, וכפי שאמנם היה בכל ימי בית ראשון. אולם יש בענין זה שלושה אפשרויות שנזכרו בדברי רבותינו, והביאם הר"ן (בדרשותיו בנד"מ עמוד רפב). האפשרות האחת, כי אין ההבטחה הזו קיימת אלא בזמן שיש לעם ישראל מלכות וממשלה מצד עצמם, כמו שהיינו בימי בית המקדש הראשון, שעם ישראל היו אדונים לעצמם ולא היתה עליהם ממשלה אחרת, אבל מימי בית שני שכבר פסקה המלוכה האמיתית בישראל, נעשו מלכי ישראל כמו פקידים של מלכי פרס ורומי, ולכן אינם צריכים להיות דוקא משבט יהודה. ועוד, שרבותינו במסכת סנהדרין (ה.) פירשו, שמה שנאמר "לא יסור שבט מיהודה", הכוונה היא שתמיד יהיו נגידים משבט יהודה, וגם שלא תפסק מהם התורה לעולם. וההבטחות הללו יכולות להיות מקויימות בכל הדורות, שהתורה אינה פוסקת משבט יהודה, וכן יש מנגידי עם ישראל בארץ ישראל ובחוץ לארץ שהם משבט יהודה. ועוד יש פירוש בענין זה במדרשי חז"ל, כי ההבטחה הזו שלא יסור שבט מיהודה, תתקיים רק אחרי שיבוא משיח צדקינו, ומהות ההבטחה היא, שאף על פי שנפסקה המלכות משבט יהודה אחרי חורבן בית ראשון, מכל מקום אינה פוסקת לעולם, אלא היא עתידה לחזור לשבט יהודה לאחר ביאת משיח צדקינו. ובזמן שיבוא המשיח, כבר לא תהיה השפעה לאומות העולם על ישראל, כי הכל יודו לה' יתברך, כמו שנאמר "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד".
שאלה: בן אחותי, קצץ ענפים מאילנות השייכים לרשות עירונית, כדי לסכך את הסוכה בחג הסוכות האחרון, האם זה בסדר?
תשובה: מי שחתך אילנות או ענפים מאילנות של רשות ממשלתית או רשות עירונית, עובר משום איסור גזל, שהרי הרשות מופקדת על הדברים הללו מטעם כל בני המקום, ובודאי שהרשות אינה מסכימה שכל אדם יבוא ויפגע באילנות שבאותו מקום. וממילא הסוכה שבנו נבנתה באיסור, והיא סוכה גזולה, והיא מצוה הבאה בעבירה, ואסור היה לברך "לישב בסוכה" בסוכה כזו. (וראה הליכות עולם ח"ז עמוד קצט).
