הלכה ליום שישי כ"ו תשרי תש"פ 25 באוקטובר 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - לשלם עבור המצוות – שנאת עשו לישראל – לברור פירות עבור אורחים

לקט תשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: האם יש ענין לשלם עבור מצוות בלי לנסות להוריד את המחיר?

תשובה: מובא בספרים שיש ענין להיות ותרן בממונו לגבי מצוות. ולכן כאשר מזדמנת לאדם מצוה, והוא יכול, טוב שישלם בעין יפה ובשמחה. וכן מבואר בגמרא במסכת סוכה שרבן גמליאל קנה אתרוג באלף זוז. ומרן החיד"א הביא (בספר לב דוד דף ל ע"א) שרבינו האר"י היה משלם עבור מצוות כפי שביקש ממנו המוכר בפעם הראשונה.

 

שאלה: האם יתכן מצב שלא תהיה אנטישמיות בעולם?

תשובה: ענין שנאת בני עשיו לבני יעקב, מבואר בפירוש בספר דניאל, ששנאה זו לא תפסק עד לימות המשיח. כי שם מבואר שדניאל ראה ארבע חיות, שלושת הראשונות רמזו למלכות מדי ופרס ויון ששלטו על ישראל, והרביעית שלא מפורש בפסוקים מי היא, היא מלכות אדום, כמו שפירשו רבותינו בתחילת מסכת עבודה זרה. ונתנבא דניאל כי יהיו ישראל כפופים למלכות אדום עד לימות המשיח. וכמובן שהדברים אמורים כלפי שנאת האומות בכללותן, אבל בודאי שיתכנו רבים מאד שאינם מבני ישראל ויאהבו את ישראל ויטיבו להם, ולפעמים הם בכלל חסידי אומות העולם.

 

שאלה: מי שבאו אליו אורחים לשבת, האם מותר לברור כמות גדולה של ענבים יפים מתוך כל הענבים שבמקרר, כדי שהקערה תהיה מכובדת להניחה לפניהם?

תשובה: הגאון רבי יוסף חיים בשו"ת רב פעלים כתב שאף על פי שאסור לברור בשבת אוכל מתוך פסולת אלא כדי לאכול מיד, מכל מקום עצם ההגשה לפני האורחים, נחשבת כדבר מיידי, ומותר לברור כך בשבת. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל דחה את דבריו, והוכיח בהחלט כי אין להקל בדבר. ולכן אפילו לצורך אורחים, אסור לברור אלא כמות קטנה שיאכלו אותה מיד, או שיאכלו אותה בתוך הסעודה. (וראה בחזון עובדיה שבת ח"ד עמוד קפה).

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה