הלכה ליום ראשון כ"ב סיון תשפ"ו 7 ביוני 2026

הוספת תבלין ומלח לתבשיל בשבת

שאלה: הכנתי דגים וקציצות בשר לשבת. לפני כניסת השבת טעמתי את הדגים ואת הקציצות (שכבר התקררו) והוספתי לדגים מלח ולקציצות פלפל שחור וכמון. כעת, אמרו לי, שאסור יהיה לחמם את המאכלים בשבת על גבי הפלאטה, מפני שהתבלין והמלח לא התבשלו מעולם. האם זה נכון?

תשובה: למדנו כמה פעמים, שתבשיל שמתבשל בתוך סיר, גם אחרי שמורידים את הסיר מהאש, כל זמן שהוא חם, הרי כל מה שינתן בתוכו מתבשל בתוכו. ולדוגמא, אם בישלו מרק בסיר, והורידו את הסיר מהאש, וכעת באים להכניס עלי פטרוזיליה לתוך המרק, אסור לעשות כן בשבת, משום איסור "בישול" בשבת, שהרי כעת עלי הפטרוזיליה יתבשלו בתוך הסיר, אף על פי שאין שם אש כעת.

ולכן פסק מרן השלחן ערוך (בסימן שיח סעיף ט), שאסור להוסיף תבלין לתוך תבשיל רותח בשבת, מפני שאסור לבשל את התבלין בשבת.

וכל המאכלים שאנו מתירים לחמם אותם בשבת, כמו לדוגמא דגים או קציצות (בלי רוטב ממש, אלא מעט) וכדומה, הסיבה שאנו מתירים לחמם אותם בשבת, היא מפני שהם כבר התבשלו לפני שבת לגמרי, וכעת אין כאן ענין של "בישול" אלא "חימום" בלבד, וכפי שהסברנו.

ומכאן אנו באים לשאלה שלפנינו. שהרי במקרה שלפנינו, הוסיפו תבלין לתבשיל לפני שבת בשעה שהוא לא היה רותח. ומכאן שהתבלין שהוסיפו לקציצות כלל לא התבשל, וכעת בשבת כאשר יניחו מחדש את הסיר על גבי הפלאטה, מיד יתחיל התבלין להתבשל, ויש בזה איסור בישול בשבת.

לכן הדין הוא, שמי שהוסיף תבלין לסיר לפני שבת, ולא בישל את התבלין כראוי, אסור לו בהחלט לחמם את התבשיל בשבת. ובשאלה שלפנינו, אסור היה לחמם את הקציצות בשבת.

ולגבי הדגים, שלהם הוסיפו מלח. אמנם לכל הדעות אסור לבשל בשבת מלח על גבי הפלאטה. אולם המלח שמצוי בזמנינו, נתפרסם שמבשלים אותו בבית החרושת, כי מקורו הוא במי הים, ולאחר ייבושו מרתיחים אותו עד שיצאו ממנו מעט המים שעוד נותרו בו. וכן כתב הגאון הילקוט יוסף שליט"א, שהמלח בזמנינו הוא מלח שהתבשל כבר. ואם כן מלח זה נחשב כבר ל"מבושל" (על כך פנים למנהג הספרדים), ומותר לחזור ולחממו בשבת על גבי פלאטה. ולכן מאכלים שהוסיפו להם מלח, מותר לחמם אותם בשבת על גבי הפלאטה, ואין בדבר איסור משום "בישול" בשבת. אבל מלח מיוחד (מהרי ההימלאיה וכדומה) שלא בישלוהו מעולם (ובארץ ישראל הוא נמכר בצבע ורוד, ומקורו במחצבים ממעמקי האדמה וכדומה), אסור לבשלו בשבת.

כאן גם המקום להזהיר, שישנם מאפיות רבות, שמוכרים שם פת "פרנה", שהיא רכה מאד, והרבה פעמים אינה אפויה כל צורכה. עד שבפנים רואים שנותר ממש כמו בצק, שלא נאפה כראוי. ופת כזו, אסור להניחה בשום אופן לחימום בשבת, והמחממה בשבת עובר משום "בישול" בשבת, ויש להזהר ולהזהיר בזה מאד.

שאלות ותשובות על ההלכה

אם כך, אסור לשים מלח מהרי ההימלאיה על מאכלים רותחים בכלי שני (צלחת) בשבת? כ"ג אב תשע"ט / 24 באוגוסט 2019

שאלה יפה. ובאמת למנהג האשכנזים אין לשים תבלין לא מבושל, או מלח לא מבושל, על גבי מאכל שהוא בכלי שני, אם הוא "גוש". כמו פשטידה וכדומה. אבל למנהג הספרדים שהולכים אחר הוראות מרן, מכיון שהמאכל נמצא כבר בכלי שני, וכלי שני אינו מבשל, יש להקל בזה.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה