הלכה ליום חמישי י"ב סיון תשפ"ו 28 במאי 2026

פלאטה חשמלית

אתמול ביארנו, שאסרו רבותינו להניח תבשיל, שעדיין אינו מבושל לגמרי, על גבי כירה עם גחלים, מפני שחששו שמא יטעה האדם ויחתה (יערבב) את הגחלים בשבת, כדי להגדיל את חום האש.

והזכרנו שלדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, מותר מן הדין להניח תבשיל שלא התבשל כל צרכו על גבי כיריים של אש שמצויות בזמנינו, שהרי בכיריים הללו אין גחלים בכלל. ואף על פי שיש מקום להחמיר בזה, לכסות את האש באיזה כיסוי, וכן לכסות את כפתורי הכיריים, כדי שלא יטעו להגביר או להנמיך את האש בשבת. מכל מקום מעיקר הדין, מותר להניח תבשיל על גבי כיריים כאלה בשבת, מאחר ואין בהן גחלים.

וממוצא הדברים נלמד, שבפלאטה חשמלית של שבת, שאין האש שבתוכה ניכרת כלל, והיא מכוסה בטס של מתכת מעצם יצירתה, הרי דינה הוא כדין כירה גרופה וקטומה (כירה שפינו את הגחלים שבתוכה, או שכיסו אותם, שאז מותר להניח עליה תבשיל כמו שביארנו), ויש להקל להניח על גביה תבשיל מערב שבת, כגון "חמין", כדי שיגמר הבישול שלו ביום השבת עצמו. ואין חובה כלל להניח על גבי הפלאטה טס של מתכת, מכיון שבלאו הכי האש שבפלאטה מכוסה על ידי המתכת. וכן פסק הגאון רבי משה פינשטיין זצ"ל.

ויש עוד טעמים להקל בזה שנידונו בארוכה בספרי הפוסקים. ויש מחמירים גם בפלאטה חשמלית, להניח על גביה טס של מתכת שיפסיק בין קדירת התבשיל למאכל. ומכל מקום מעיקר הדין יש להקל בזה בפשיטות, גם בלא טס של מתכת.

ואצל הספרדים ובני עדות המזרח, שהולכים אחר הוראות מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, כבר פשט המנהג להקל בדבר זה, ומשהים על גבי הפלאטה החשמלית את החמין של שבת, אף על פי שהוא עדיין אינו מבושל בכניסת השבת. ואינם מניחים טס של מתכת או הפסק אחר בין הפלאטה לבין התבשיל. ובין המיקלים תלמידי חכמים צדיקים וחסידים.

אולם ישנם בזמנינו אנשים, שאינם יודעים כלל את דיני התורה, ובכל זאת הם רוצים לשמור שבת, וטועים לחשוב, שמותר לבשל על גבי פלאטה חשמלית בשבת, וכך הם מטגנים ומבשלים ועושים כל מעשיהם כבימות החול, אלא שעושים הכל על גבי פלאטה חשמלית. ויש להזהירם, כי המבשל על גבי פלאטה חשמלית עובר על איסור חילול שבת ממש. וכל ההיתר בזה, אינו אלא להניח תבשילים על גבי הפלאטה לפני כניסת השבת, או לחמם מאכלים שכבר בושלו לפני השבת, כאשר הם אינם נוזליים, וכפי שנבאר בעזרת ה'.

ולסיכום: מותר להשהות מערב שבת תבשיל שלא נתבשל כל צרכו על גבי פלאטה חשמלית של שבת, ובזה יש להקל בפשיטות גם בלא הפסק של טס מתכת.

וכל זה לענין הנחת תבשיל מערב שבת לצורך השבת, אבל ביום השבת עצמו, יש פרטי דינים בזה, שיבוארו להלן.

שאלות ותשובות על ההלכה

בהלכה נאמר שמעיקר הדין אפשר להניח תבשיל שלא התבשל כל צורכו, ע״ג כיריים גלויים ״בשבת״, באותה הלכה יא סיון שם מדובר על ביקור הרב משאש אצל רבינו זצוק״ל ממש אותם מילים רק מדובר על ערב שבת ולא בשבת עצמה כפי שאנו נוהגים. בבקשה תבדקו את שתי הגירסאות שלא נבוא לידי תקלה. כ"ב סיון תשפ"ו / 7 ביוני 2026

אסור בהחלט להניח תבשיל בשבת עצמה על גבי הכיריים. כל מה שדיברנו, הוא להניח לפני שבת, שהתבשיל ישאר שם בשבת. אבל בשבת עצמה, אסור.

כתבתם בהלכה "מכל מקום מעיקר הדין, מותר להניח תבשיל על גבי כיריים כאלה בשבת , מאחר ואין בהן גחלים." , הרי מדובר בתבשיל שלא מבושל כל צרכו ואיך יהיה מותר להניחו מעיקר הדין על אש גלויה ביום השבת?? כאשר כיסוי הכפתורים והאש בטס מתכת לא חובה מעיקר הדין? כ"ג אב תשע"ט / 24 באוגוסט 2019

הכוונה היא להנחה מערב שבת, כלומר, לפני כניסת השבת, וכמו שמוסבר שוב בהמשך הדברים.

האם מותר להשים בשבת חלה (שנתיישן) פרוס על פלאטה או חלה קפוא ולעשות צנומים או צריכים להחמיר ולהשים על גבי טס מתכת? כ"ג אב תשע"ט / 24 באוגוסט 2019

מותר להניח חלה וכדומה על הפלאטה ישירות, כדי שיתייבשו ויעשו כמו צנימים.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה